# הלכה א

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim1/1596/61/

כד שמע קול תרנגולא, יברך: הנותן לשכוי בינה כו' (ברכות ס:).

על־פי מה שכתב רבנו בהתורה 'וביום הבכורים' המדבר מהתגלות ההסתרה וכו' (בסימן נו), עין שם, שעקר תקון המלכות על־ידי שממשיכין לתוכה אריכות ימים, שהוא בחינת הדעת, ואז יוכל לגלות ההסתרה שבתוך ההסתרה, ואזי נעשה מההסתרה דעת, ואז אוריתא מכרזת קמיהו (משלי א, כב): "עד מתי פתים" כו'.

וזה בחינת קריאת קול התרנגול. כי בלילה מתגברת ההסתרה, כי היא בחינת דינים (זהר לך־לך צב.), ועל־כן אז המלכות בגלות, ועל־כן אז השנה שהוא אחד מששים במיתה (ברכות נז.), הפך חיים ואריכת ימים, שהוא על־ידי הדעת כנ"ל. ובחצות הלילה אז מתחיל להאיר הדעת בהמלכות, ואזי מתחיל תקון המלכות. ועל־כן נעשה אז מההסתרה, שהיא בחינת דינים וגבורות, נעשה מהם דיקא דעת, ומכריזין ואומרים: "עד מתי פתים תאהבו פתי". בבחינת אוריתא מכרזת כנ"ל, וזה הוא בחינת קריאת התרנגול שהוא מכריז ומעורר העולם לעבודת הבורא, כמבאר בזהר (לך־לך עז:), והוא בא מהשתלשלות הגבורות דיקא, כי הגבורות, שהם ההסתרות, נתהפכו ונעשו מהם דעת, ומכריזין ומעוררין, "עד מתי פתיים כו' עורו ישנים מתרדמתכם".

ועל־כן מברכין אז: הנותן לשכוי בינה - שעל־ידי הארת הבינה, שהם המחין לתוך הגבורות, על־ידי־זה הם נתהפכין ונעשה מהם דעת, כנ"ל. וזהו להבחין בין יום ובין לילה - הפך ההסתרות שמהפכין אור לחשך וחשך לאור, אבל על־ידי התגלות הדעת - מבחין בין יום ללילה, בין חשך לאור, בין רע לטוב. וזהו הנותן לשכוי בינה - 'בינה' דיקא, כי עקר המתקת הגבורות שנמתקין ונתהפכין לדעת, שהוא בחינת חסד כנ"ל, הוא על־ידי הבינה, כי משם דינין מתערין, ועל ידה נמתקין (פרי־עץ־חיים העמידה פ"א).

וזה בחינת (תהלים פט, מט): מי גבר יחיה וכו'. 'מי' זה בחינת 'בינה', כמו שכתוב (איוב לח, לו): "מי נתן לשכוי בינה". כמו שכתוב בזהר הקדוש (משפטים קו.): "כי ה' צבאות יעץ ו'מי' יפר" (ישעיה יד, כז), הינו כשממשיך הארת הבינה לתוך הגבורות, שזה בחינת חיים ואריכות ימים כנ"ל. וזה מי גבר יחיה על־ידי־זה ימלט נפשו מיד שאול סלה - כי על־ידי־זה נתהפכה ההסתרה לדעת, ואוריתא מכרזת קמיהו לשוב בתשובה, ועל־ידי־זה ממלט נפשו מיד שאול על־ידי התשובה, כנ"ל.

הלכות ברכת השחר הלכה ב' נכללת בהלכות השכמת הבקר הלכה א' על פסוק "אזמרה לאלקי בעודי":