# יא

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim1/1596/63/11/

וזה בחינת ברכת 'הנותן לשכוי בינה להבחין בין יום ובין לילה', דהינו להבחין בין האור ובין החשך, שהוא בחינת הבחנה בין האמת ובין השקר, כי איתא בדברי רבנו ז"ל בהשיחות שאצל המעשיות, שיש שני מיני פלטין, באחד דר מלך ובהשני דר עבד, ושניהם דומים זה לזה לגמרי וקשה מאד להבחין ביניהם, כי יש כמה נפשות שמתקשרין וכו' עד שנעשה מהם בית ופלטין, ששם דר אמת, שהוא בחינת מלך. וכל מי שרוצה למצא אמת - ימצא בבית ופלטין זה של אלו הנפשות וכו'. ויש כנגד זה שמתקשרין כמה נפשות ונעשה מהם בית, ששם דירת השקר שהוא בחינת עבד וכו', עין שם.

נמצא, שאמת ושקר הם בחינת מלך ועבד הנ"ל, שמחמת התגברות השקר נחלף בן המלך בבן העבד, עד שהתגבר השקר, עד שסברו שבן העבד הוא בן המלך באמת. ועל בן המלך סברו שהוא בן העבד, חס ושלום, שזה השקר הוא בחינת חשך 'דמחשיך אנפי ברייתא' על־ידי השקר, עד שטועין ומחליפין אמת בשקר ושקר באמת, ומחליפין וממירין רע בטוב וטוב ברע, ושמים חשך לאור ואור לחשך שמים מתוק למר ומר למתוק, כמו שכתוב (ישעיה ה, כ): "הוי אומרים לרע טוב ולטוב רע" וכו'. שכל אלו החלופים והבלבולים נמשכין מבחינת היכלי התמורות, שהם בחינת החליפין של בן המלך שנחלף הנ"ל. שמשם נמשכין כל הבלבולים והחלופים שבעולם כמו עכשיו בדור הזה שנתקים (דניאל ח, יב): "ותשלך אמת ארצה", והאמת נעדרת, ונעשה עדרים עדרים של אמת (סנהדרין צז.), עד שקשה מאד להבחין בין האמת והשקר, כי אם כל חד כפום מה דמשער בלביה - יכול להבחין מעט האמת לאמתו, אם ירצה לבלי להטעות את עצמו ולהסתכל על האמת באמת. כמו שאמר רבנו ז"ל (חיי מוהר"ן סימן רסא): שכל מה שמגלין איזה אמת יש כנגדו שקר, כי גם הרחוקים מאמת אומרים גם כן כך לשונות כאלו, על־כן אי אפשר לברר האמת כי אם כל חד כפום מה דמשער בלבה, יכול להבחין מעט החלוק שבין האמת הברור לזולתו.

וזהו בחינת הבחנה בין יום ובין לילה, בין אור וחשך, כמו שכתב רבנו ז"ל (סימן רלד): שכנגד כל מעשה שמספרין מצדיקים - יש כנגדו מעשה מרשעים שמספרין מהם גם כן כך וכו'. ועל־כן מי שיודע להבדיל בין האור ובין החשך, הוא דיקא יכול לספר מעשיות מצדיקים ולזכך המח על־ידי־זה וכו'. וזהו מה שאמרו רבותינו ז"ל במדרש (בראשית רבה ג, ח): "ולהבדיל בין האור ובין החשך" - 'אור אלו מעשיהם של צדיקים, וחשך אלו מעשיהם של רשעים', כי מעשיות שמספרין מצדיקים הם בחינת אור. ומעשיות של רשעים הם בחינת חשך, עין שם בלקוטי א' סימן הנ"ל.

וזהו בחינת ברכת הנותן לשכוי בינה וכו' שמברכין בבקר, שעקר הברכה על ההבחנה שזוכין להבחין בין האמת והשקר, שזהו בחינת הבחנה בין אור וחשך כנ"ל, בחינת להבחין בין יום ובין לילה, דהינו מה שישראל הכשרים זוכין להנצל מבחינת הטעות והשקר של החלוף של בן המלך שנחלף הנ"ל, שמשם כל הטעותים והבלבולים, כנ"ל.

וזהו הנותן לשכוי בינה - 'שכוי' זה הלב שסוכה וכו', כמו שאמרו רבותינו ז"ל (רש"י איוב לח, לו), כי עקר ההבחנה בין אור וחשך, שהוא בחינת הבחנה בין אמת ושקר, הוא רק בלב לכל חד כפום מה דמשער בלביה, כי אי אפשר לברר ולהוכיח האמת על ידי ראיות בשום אפן, כי הכל יכולין לסתר מחמת נצחון ולספר כנגד זה מעשיות של שקר והוכחות של שקר - לסתר ולהעלים האמת, חס ושלום, אבל עקר ההבחנה הוא בלב לכל חד כפום מה דמשער בלביה, הוא יכול להבחין בין יום ובין לילה, בין אור וחשך, שהוא בחינת הבחנה בין אמת ושקר, שהם בחינת מלך ועבד - להבחין מי בן המלך ומי בן העבד. מי מסטרא דא ומי מסטרא דא, לברר ולתקן בחינת החליפין הנ"ל, שזהו כל עבודתנו - לברר נשמותינו וכל הנצוצות התלויים בנו - לבררם מבחינת היכלי התמורות, שהם בחינת החליפין הנ"ל, כנ"ל.