# יג

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim1/1596/63/13/

וזה בחינת ברכת ' המעביר שנה מעיני ' וכו', כי בטול השנה הוא בחינת הכנעת בחינת עבד, שהוא בחינת שנה, כי עשרה קבין שנה וכו' תשעה נטלו עבדים וכו' כנ"ל.

וזה בחינת ברכת ' מתיר אסורים ', כי בשעת שנה הוא כאסור בשביה ועבדות, כמו שפרש רש"י שם על ברכה זו, הינו כנ"ל כי בשעת שנה וחשך אז הוא בחינת אחיזת העבדות, שהוא בחינת שנה וחשך כנ"ל. ועל־כן בהקיצו משנתו, מבחינת עבדות - מברכין 'מתיר אסורים' כנ"ל.

כי שנה אחד מששים במיתה (ברכות נז:). והמיתה נמשכת מזהמת הנחש, שהוא בחינת עבדות, בחינת "ארור כנען", שזהו בחינת "ארור אתה" הנאמר בנחש הקדמוני (בראשית ג, יד). וכמבאר בדברי רבנו ז"ל (סימן ז, אות ד'). ועל־כן בעת שנתקלל האדם במיתה אז נתקלל (בראשית ג, יט): "בזעת אפך תאכל לחם", שהוא בחינת עבדות - כי הכל בחינה אחת כנ"ל. ומשם בחינת השנה, שהוא אחד מששים במיתה כנ"ל. ואז התגבר בחינת "להט החרב המתהפכת לשמר את דרך עץ החיים", שמשם כל השנויים והחלופים (תקוני־זהר תקון ס, צג:), שהם בחינת החלוף של בן המלך הנ"ל כנ"ל. ועל־כן בהקיצו משנתו צריך לברך כל הברכות הנ"ל. כדי לברר נפשו מבחינת החלוף הנ"ל, מבחינת היכלי התמורות - להוציא נפשו מבחינת עבד, מבחינת שנה ומיתה, לזכות להתקרב ולכלל בבחינת הצדיקים אמתיים, שהם בחינת בן המלך האמת, שעל־ידי־זה עקר תקון נפשו, וכנ"ל.