# טו

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim1/1596/63/15/

וזה בחינת ברכת התורה, כי התורה היא בחינת ארון העדות, שכשהניחוהו על הפרות התחילו לשורר (שמואל־א ו, יב), שכל זה שיך לתקון וברור נפשו מבחינת החלוף הנ"ל, כמובן בהמעשה הנ"ל, כי כל אלו הדברים שהודיעו לו אז מענין המלבוש של הלבנה וכו'. ומענין הכלי נפלאה, שהוא בחינת הארון וכו', כמבאר בסוף המעשה - כל זה היה תקונו של בן המלך, כי על־ידי כל זה זכה לחזר למעלתו, עין שם במעשה הנ"ל, והבן.