# יז

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim1/1596/63/17/

וזה בחינת מכירת יוסף, בחינת (תהלים קה, יז): "לעבד נמכר יוסף", שאנו קורין בפרשיות של מכירת יוסף וגדלתו אחר־כך בימי החנכה. שאז קורין על־פי רב פרשת 'מקץ' ולפעמים פרשת 'וישב'. שאלו הפרשיות מדברים מענין יוסף.

כי כל ענין מכירת יוסף הוא נמשך מסוד המעשה הנ"ל של בן המלך שנחלף וכו'. שמשם כל הבלבולים והמחלקת שבעולם מה שהרשעים עומדים כנגד הצדיקים, והעכו"ם כנגד כלל ישראל. וכל אלו החולקים על האמת נדמה להם ולהעולם שהם העקר, וכאלו להם מגיע, חס ושלום, המלוכה והממשלה מן השמים, ומתגאים ומשתררים על עם דל הכשרים בחנם, ורוצים לגרשם מן העולם, חס ושלום, וה' לא יעזבנו בידם. וכל זה נמשך מבחינת החלוף הנ"ל, שהוא בחינת היכלי התמורות, שעל־ידי־זה העולם הפוך - עליונים למטה ותחתונים למעלה.

וכל כך נתבלבל העולם, עד שאפלו בין הצדיקים האמתיים והכשרים בעצמן נפל מחלקת ובלבול גדול, כמו שאמרו (כתבות קיב:): 'דור שבן דוד בא - קטגוריא בין תלמידי חכמים'. שזו בחינת מחלקת שבין יוסף ואחיו, שכלם היו צדיקים גדולים, ואף־על־פי־כן היה ביניהם מחלקת גדול, עד שמכרו את יוסף לעבד, כי אמרו שאינו איש אמת, ולא האמינו לחלומותיו ולדבריו, כי סברו שהוא שקר, חס ושלום, ועל כן מכרוהו לעבד, שהוא בחינת שקר כנ"ל. והחליפו השיטה, כאלו, חס ושלום, נשמתו הוא מבחינת עבד, חס ושלום, ועל־ידי־זה נתגלגל הדבר וירדו אבותינו למצרים, והיו שם עבדים לפרעה במצרים, שכל זה היה לברר נשמתם מבחינת עבדות, שנאחז בהם על־ידי בחינת היכלי התמורות, על־ידי בחינת החלוף הנ"ל, שנאחז בהם על־ידי חטא אדם הראשון, שעקר גלות מצרים היה בשביל זה, כידוע.

כי המעשה הנ"ל היא כוללת כל התורה כלה וכל הדורות כלם. כל מה שעבר מיום ברא אלקים אדם על הארץ, וחטא, ואכל מעץ הדעת טוב ורע, וגרם התגברות הלהט החרב המתהפכת, בחינת היכלי התמורות כנ"ל, שמשם נמשך כל הגליות שמתגבר בכל פעם בן השפחה על בן המלך כנ"ל. עד שגם בין ישראל בעצמן, ואפלו בין התלמידי חכמים בעצמן - נעשה מחלקת, שזהו בחינת המחלקת שבין יוסף ואחיו ובין שאול ודוד, וכיוצא בהם, כי אין יודעין בברור היכן נקדת האמת, כי בכל דור יש כמה צדיקים אמתיים, אבל יש אמת למעלה מאמת, כי בודאי אין מדרגות כל הצדיקים שוין. וכל מה שמדרגת הצדיק גדול יותר - האמת שלו גדול ומברר יותר, כי עקר הוא האמת עד שיש בכל דור צדיק אמתי, שהוא בחינת נקדת האמת שבין הצדיקים (סימן סו), אבל מחמת מרירת הגלות והתגברות הסטרא אחרא, שמתגבר בחינת החלוף והשקר של היכלי התמורות הנ"ל, על־ידי־זה קשה מאד מאד לידע היכן נקדת האמת, עד שעל פי רב, הבעל דבר מתגרה בהצדיקים בעצמן, ומכניס ביניהם בעצמן מחלקת גדול, כי הוא מכניס בלב שאר הצדיקים, כאלו, חס ושלום, זה הצדיק האמת, שהוא בחינת נקדת האמת, כאלו הוא נוטה, חס ושלום, מדרך האמת, עד שמסית אותם שיחלקו עליו לשם שמים, כמו שמצינו בכמה דורות, כמו שאול שרדף את דוד בחנם. וכן אחי יוסף שחלקו עליו כל־כך עד שהתירו את דמו. ובודאי כונתם היה לשם שמים, כי סברו שאינו איש אמת ומוציא דבה וכו'. וכמו כן היה בדורות שלפנינו, ובפרט בדורות הללו בעוקבא דמשיחא, שהתגבר השקר מאד עד שגם בין הצדיקים והכשרים בעצמן - נפל מחלקת גדול ואין יודעים היכן נקדת האמת.

וצריכין להתפלל להשם־יתברך שיזכה למצא האמת לאמתו, וזה צריכין לכון בהדלקת נר חנכה - שנזכה על־ידי מצות נר חנכה להמשיך הארת האמת, בחינת: "שלח אורך ואמתך", שנזכה להתקרב לנקדת האמת תמיד.