# כ

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim1/1596/63/20/

ואם לא היה חוטא אדם הראשון - היה אדם זוכה למדרגה זאת בחיים חיותו שיתהפך הגוף לנפש ממש, עד שלא תהיה עבודתו את השם־יתברך בבחינת עבד כלל, רק בבחינת בן כנ"ל. אבל מחמת חטא אדם הראשון, שעל־ידי־זה נתאחז בו זהמת הנחש, שהוא בחינת זהמת העבד כנ"ל, על־ידי־זה נתגשם הגוף, עד שצריך עבודה ויגיעה גדולה עד שישבר תאוות הגוף. ואז אפלו כשעובד השם־יתברך - אזי עבודתו עדין בבחינת עבד, כי נחשב אצלו עבודה מאחר שצריך להכריח עצמו לשבר גופו, שלא נזדכך עדין להתהפך למהות הנפש ממש כנ"ל.

ועל־כן נגזר מיתה בשביל זה, כדי לזכך ולבטל בחינת העבדות, כי עקר גזרת המיתה הוא מחמת זהמת הנחש, שהוא זהמת העבד כנ"ל, הינו שעכשיו אחר חטא אדם הראשון, אי אפשר לזכות לבחינת בן בשלמות שיתהפך הגוף לנפש ממש, כי אם אחר המיתה שיתבלה הגוף בעפר ויקום בתחיה בגוף זך וצח, שאז יהיה בבחינת בן בגוף ונפש, כי הגוף יתהפך לבחינת הנפש, ויהיה נכלל באין סוף בגוף ונפש ברצוא ושוב, כפי מה שיזכה כל אחד, כי עכשיו בגוף שלנו אי אפשר לזכות לבחינת בן בשלמות ולבטל בחינת העבדות, ואפלו צדיקים גדולים מאד, שזכו לזכך גופם לגמרי לגמרי, אף־על־פי־כן צריכין למות בעטיו של נחש בשביל תקון העולם, לתקן חטא אדם הראשון - לבטל בחינת העבדות מן העולם.