# לו

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim1/1596/63/36/

ובאמת כל אלו המכשלות הנמצאים להמעינים בכמה ספרים הוא, מחמת שנמצאים כמה ספרים שרוצים לישב כמה קשיות עמקות בדרכי הנהגותיו יתברך. ובאמת התרוצים אינם כלום למבין מעט, על־כן יכולים להכשל על־ידי התרוצים יותר, אבל באמת על כל הקשיות כאלו שבדרכי הנהגותיו יתברך וכו' - אין שום תרוץ בזה העולם, רק לעתיד יתגלה כל התרוצים, אבל בזה העולם אסור לחקר כלל, רק לסמך על אמונה לבד, וכמו שהאריך רבנו ז"ל בזה הרבה בכמה מקומות.

ועל־כן רבנו ז"ל בגדל עמקות חכמתו העולה על הכל - אינו מישב שום קשיא, רק בגדל חכמתו גלה לנו תורות נפלאות עמקות ורחבות, וגלה לנו בהם, והסביר לנו על ידם, שקשיות כאלו אי אפשר לישב בשום אפן, רק לסמך על אמונה, והכניס בנו דעת להבין שאי אפשר לישב אלו הקשיות, כי הוא בגדל עצם השגתו גלה לנו מאין ומהיכן נמשכין אלו הקשיות, שנמשכין ממקום גבה כזה שאי אפשר לישבן בזה העולם, בזה הגוף בשום אפן.

כמו בהתורה על "פרקא רביעאה דספרא דצניעותא" (בסימן כא) על מאמר רבותינו ז"ל (ברכות יז.): 'לעתיד לבא צדיקים יושבים ועטרותיהם בראשיהם'; שגלה ובאר לנו שם דרך נפלא, והסביר לנו שם, שקשיות כאלו שנבוכין בהם נמשכין משכליים המקיפים שאי אפשר להשיגם בזה העולם בשום אפן, ואמר שם תורה נפלאה על זה בהתגלות נפלא. וכן בהתורה "בא אל פרעה" (סימן סד) שגלה שם, שקשיות כאלו נמשכין מסוד הצמצום של החלל הפנוי וכו', שאי אפשר להשיג זאת כי אם לעתיד לבא. וכן בהתורה 'כי מרחמם ינהגם' (בלקוטי תנינא סימן ז'), באר שם, שיש קשיות שהם נמשכין ממקיפים שהם למעלה מהזמן, שאין הזמן מספיק לבאר הקשיות והתרוצים שיש שם וכו', עין שם בכל אלו המקומות, ובשאר מקומות כאלה בדברי רבנו ז"ל.

ואם בעל שכל אמת אתה, תראה ותבין ותשכיל מן מוצא דבר מה מאד עמקו מחשבותיו והשגותיו האמתיות, שהוא השיג האמת שאי אפשר לישב אלו הקשיות כלל, רק בחכמתו העמקה והשגתו העצומה - גלה לנו בדרך שכל נפלא ונורא מאד, שאי אפשר לנו לישב כלל, לבל נהרס לעלות אל ה' לרצות לחקר בזה, חס ושלום, כי אי אפשר לישבם כלל, רק לסמך על אמונה לבד שהוא יסוד הכל.

אבל כל מי שרוצה לישב איזה קשיא מאלו הקשיות של המחקרים, אפלו כשרוצה לישבם על פי דרכי הקבלה - אינו עולה בידו שום תרוץ כלל. ואזי יכול לגרם מכשל יותר, חס ושלום, להמעין, שירצה שיתישב אצלו הדבר. ובאמת עדין אינו מישב כלל, ובקל יכולין לסתר התרוץ, והדרא קשיא לדוכתה ביתר עוז, על־כן אין צריכין להתחיל לישב קשיות כאלו, כי גבהו מדעתנו כנ"ל, וכמו שכתוב (ישעיה נה, ח־ט): "כי לא מחשבותי מחשבותיכם ולא דרכיכם דרכי... כי גבהו שמים מארץ כן גבהו דרכי מדרכיכם ומחשבתי ממחשבתיכם" [ועין עוד במקום אחר מזה (חיי מוהר"ן סימן כד)].