# לז

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim1/1596/63/37/

נחזר לעניננו, שעקר הוא השם. ועקר הבריאה היתה למען שמו יתברך כנ"ל - כדי לגלות שמו יתברך בעולם כנ"ל. ועקר התגלות שמו הוא על־ידי התורה שנתן לנו משה רבנו, כי אוריתא שמא דקדשא בריך הוא (זהר יתרו צ:), ואין אנו יכולין לידע משמו יתברך, כי אם על־ידי התורה והמצות כשאנו מקימין אותם בפשיטות, כאשר צונו על־ידי משה עבדו, כי על־ידי יציאת מצרים מתן תורה אז נתגלה אלקותו יתברך בעולם, ונתפרסם שמו לכל באי עולם, כמו שכתוב (נחמיה ט, י): "ותעש לך שם כהיום הזה", וכמו שכתוב (שמות ט, טז): "ולמען ספר שמי בכל הארץ".

ומלכות יון הרשעה עמדה על ישראל - להשכיחם תורתו ולהעבירם על חקי רצונו, להעלים שמו יתברך, חס ושלום מן העולם, כי הם רצו להתגבר רק על השם לבד דיקא, שהוא התורה, שהוא שמא דקדשא בריך הוא, כי העקר הוא השם כנ"ל, כי אמרו: "כתבו לכם על קרן השור שאין לכם חלק באלקי ישראל" (בראשית רבה ב, ד). כי רצו להתגבר דיקא, להעביר מהם שם ה', חס ושלום, שהוא התורה כנ"ל.

על־כן היה הנס על־ידי שמן של המנורה, שהיא בחינת שם, כמו שכתוב (קהלת ז, א): "טוב שם משמן טוב". וכמו שכתוב (שיר־השירים א, ג), "לריח שמניך טובים שמן תורק שמך". כי השם הוא הכבוד כנ"ל. והכבוד הוא עקר אור המאיר, כמו שכתוב (יחזקאל מג, ב): "והארץ האירה מכבדו".

וזהו בחינת אור הנס של חנכה שהוא בחינת אור השם והכבוד, שממשיכין ומגלין על־ידי פרסום הנס, שאז נתגדל שמו וכבודו יתברך, כמו שאומרים: "ולך עשית שם גדול וקדוש בעולמך". כי עקר אור הנר של מצוה, שהוא בחינת נר חנכה, הוא אור התורה, שהוא בחינת השם הקדוש, כי אוריתא שמא דקדשא בריך הוא כנ"ל, בבחינת (משלי ו, כג): "כי נר מצוה ותורה אור", כי עקר האור הוא השם, שהוא הכבוד שלו יתברך - שמאיר בכל העולמות וכנ"ל. וזה שאמרו רבותינו ז"ל (שבת כב:) על נרות המנורה שהוא עדות שהשכינה שורה בישראל וכו', כי אור הנר של מצוה הוא בחינת אור התגלות שמו וכבודו יתברך, שהוא בחינת השראת השכינה.

ועל־כן היה הנס של חנכה בנרות המנורה דיקא. הכל בשביל הגדלת שמו יתברך כנ"ל, כי היונים רצו להשכיח שמו יתברך, חס ושלום, על־ידי שגזרו לבטל את התורה שהיא שמו יתברך כנ"ל. על־כן היה הנס על־ידי נרות המנורה דיקא, שהם בחינת הגדלת שמו וכבודו יתברך, כנ"ל.