# ד

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim1/1596/63/4/

ועל־כן דוד המלך, עליו השלום, דיקא הרבה להתפלל על זה הרבה יותר משאר הצדיקים, כי עקר תקון היכלי התמורות הוא על־ידי דוד שעסק בתקון זה ביותר. והוא יגמר זה התקון בשלמות בימי משיח צדקנו, שהוא בחינת דוד, שאז יגמר זה התקון בשלמות, כידוע (ספר הלקוטים האזינו). כי שם בבחינת היכלי התמורות נתפסו על־ידי חטא אדם הראשון נפשות קדושות ויקרות מאד מאד, שהם בחינת נפש אברהם שמחמת זה הכרח לצאת מתרח. וכן נפשות כמה צדיקים גבוהים ונוראים וכו', כמובא בכתבים (שער הפסוקים איוב א). וזה בחינת נפש דוד, שהוא בחינת משיח שנתפסה שם גם כן. ועליו התגברו ביותר ביותר בלי שעור, ועל־כן כמה גלגולין עביד קדשא בריך הוא עד שהוציא נפשו משם בדרך גנבה וערמה, כי "עם עקש תתפתל" כתיב (תהלים יח, כז), כמבאר זה הסוד בכתבי האר"י (שער הגלגולים הקדמה לח), שמחמת זה הכרחה נפש דוד לצאת תחלה על־ידי בנות לוט על־ידי מעשה משנה ודבר זר כזה. וכן ענין יהודה ותמר וכו' וכו', שכל זה היה להוציא נפשו בדרך גנבה מהסטרא אחרא שעשקה אותה, ולא רצתה להניח לצאת כי אם בדרך גנבה, כמבאר בכתבים (עין בלקוטי תורה על איוב, ועוד בכמה מקומות).

כי דוד היה ראוי להיות נפל, ולא היה לו חיים כי אם מה שנתנו לו אדם הראשון והאבות, כידוע (זהר וישלח קסח.). ועל־כן באמת היה כל ימיו בסכנה גדולה מהסטרא אחרא שהתגברה עליו בכל עת, כמו שכתוב (תהלים צד, יז): "לולא ה' עזרתה לי כמעט שכנה דומה נפשי". וזהו, סוד "כפשע ביני ובין המות" (שמואל־א כ, ג).

ומזה יכול כל אדם לקח מוסר לעצמו, כשרואה שהיצר הרע והתאוות וכו' מתגברים עליו מאד מאד, ונדמה לו שקשה לשברם. צריך לידע, שבודאי אין הקדוש ברוך הוא בא בטרוניא עמו. ובודאי אם לא היה לו כח לשבר - לא היה השם־ יתברך מגרה בו יצר הרע כזה. רק, אדרבא! ידע בנפשו כשרואה שיש לו יצר הרע גדול כזה, שבודאי נפשו היא נפש יקרה וקדושה מאד מאד בשרשו. ועל־כן מתגברים עליו כל־כך, כי כל מה שהנפש יקרה וגבה ביותר - מתגבר עליה היצר הרע ביותר, וכמו שאמרו רבותינו ז"ל (סכה נב.), כל הגדול מחברו יצרו גדול ממנו. וכמו שאמרו עוד (שם): שהיצר הרע מניח כל העכו"ם ואינו מתגרה אלא בישראל, ולא עוד, אלא שמניח כל ישראל ואינו מתגרה אלא בתלמידי חכמים, כמו שכתוב (יואל ב, כ): "כי הגדיל לעשות" - שפשט ידו בגדולים דיקא, שזהו בחינת דוד המלך, עליו השלום, שהיה כל ימיו בסכנה גדולה כנ"ל. וכמו שכתוב (תהלים קטז, ג): אפפוני חבלי מות ומצרי שאול מצאוני וכו'; טבעתי ביון מצולה ואין מעמד וכו', הצילני מטיט ואל אטבעה וכו' (שם סט, ג־טו). וכן כל ספר תהלים שנתיסד מהתפלות שהרבה להתפלל להנצל מהיצר הרע וחילותיו לבל יאבד נפשו, חס ושלום, ובדרך זה צריך כל אדם לילך. כי אין שום עצה ותקנה להנצל מכל זה, כי אם על־ידי רבוי תפלות ותחנונים בלי שעור כל ימי חייו, כמו דוד המלך, עליו השלום, כנ"ל, וכמבאר אצלנו כמה פעמים.