# מא

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim1/1596/63/41/

וזה בחינת הכסא שסדר כראוי, שעל־ידי־זה היה תקונו של בן המלך האמת שחזר למלכותו על־ידי־זה, כמו שכתוב שם, עין שם. כי כתיב (שמות יז, טז): "כי יד על כס יה" וכו' - 'אין שמו שלם ואין כסאו שלם עד שימחה זכר עמלק' (תנחומא תצא יא; הובא בפרוש רש"י שם). שהוא זהמת הנחש, שהוא בחינת עבד, כי כל זמן שיש אלו השנויים והחלופים בעולם, גם הכסא, כביכול, אינו שלם, שזהו בחינת מה שלא היה מסדר יפה הציורים של הכסא, שהם בחינת שרשי הנשמות שכלם חצובים מתחת כסא הכבוד וכו'. וגם שמו אינו שלם, כי לא כשהוא נכתב הוא נקרא, כי זה שמי לעילום כתיב (שמות ג, טו; פסחים נ.), כי מחמת השנויים והחלופים של היכלי התמורות שרוצים להתגבר על־ידי חטא עץ הדעת טוב ורע, על־ידי־זה, כביכול, השם־יתברך משנה שמו בכונה ומתלבש את עצמו, כביכול, בכמה לבושים שונים בכל עת ומסתתר את עצמו בהם, זהו בחינת כל השמות והכנוים שאנו קוראין אותו עתה בהם, שהם בחינת לבושיו (עץ־חיים שער מ, דרוש יג), אבל שם העצם נעלם ונסתר עתה, כי 'אין שמו שלם ואין כסאו שלם עד שימחה זכר עמלק', שהוא זהמת הנחש, שהוא בחינת זהמת העבד שנחלף, ורוצה להתגבר בשקר על בן המלך, חס ושלום, ומחמת החלוף והשקר הזה גם השם־יתברך בעצמו, כביכול, משנה שמו וכסאו עד שימחה זכרו.

כי מחמת שנתאחז זהמת הנחש בהגוף על־ידי חטא אדם הראשון, על־ידי החלוף של היכלי התמורות כנ"ל, על־ידי־זה עתה היא טובה גדולה מאד מה שהשם־יתברך העלים שמו העצם, כי אי אפשר לקבלו עתה מחמת רבוי אור כנ"ל. ועל־כן עתה אי אפשר לנו לידע ממנו יתברך כי אם על־ידי העלמת שם העצם דיקא.

נמצא, שאין לנו עתה כח לקבל ידיעת האמונה הקדושה בשמו יתברך, כי אם על־ידי שהעלים שמו יתברך והלביש את עצמו בהשמות והכנויים שנקרא בהם עכשיו, שזה בחינת 'אין שמו שלם' וכו', שעל־ידי־זה דיקא יש בנו כח לידע משמו יתברך כנ"ל, כי בלא זה לא היה אפשר לקבל עכשיו מחמת רבוי אור כנ"ל.

וכל מה שאנו זוכין לידע משמו יתברך ולהאמין בו יתברך, כמו כן נכנע ונעקר ונתבטל ונמחה זכר עמלק מן העולם, שהם הכפירות והחקירות הבאים מרבוי אור מה שחוקרים במה שאין להם רשות, שהוא בחינת מה לפנים מה לאחור, מה למעלה מה למטה וכו' (חגיגה יא:). שכל הקשיות והכפירות של המחקרים נמשכין משם, שהם בחינת זהמת הנחש, שהם הקלפות והסטרא אחרא הנמשכין מרבוי אור שגרם מיתה ושבירה חס ושלום (עץ־חיים, שער ח', פרק ה). כי העלמת האור ומעוטו וצמצומו זה עקר התקון כידוע בכתבי האר"י ז"ל (עץ־חיים שער ח, פרק ה). נמצא, שדיקא על־ידי שאין שמו שלם, כביכול, על־ידי־זה דיקא נכנע ונתבטל הסטרא אחרא, שהוא בחינת עמלק כנ"ל.

ואז כשימחה זכרו על־ידי התגברות האמונה הקדושה, שמתגברין ישראל להאמין בו יתברך באמונה לבד, בבחינת העלמת שם העצם דיקא, כי אינם רוצים לחקר כלל בפנימיות ידיעת רצונו והנהגותיו להבין דרכי ה', רק הם מאמינים בפשיטות, שהוא היוצר הוא הבורא מנהיג ומשגיח וכו'. ובמה שאין להם רשות לחקר - אינם חוקרים כלל, כי יודעים שאי אפשר להשיג עכשיו כנ"ל. על־ידי שלמות האמונה הזאת נזכה לעתיד שיתגלה לנו שם העצם, כי אז השם יקרא ככתיבתו.

ואז יתמלא פגימת הלבנה, ויהיה אור הלבנה כאור החמה, כי כל בחינה הנ"ל של החלוף הנ"ל - זה נמשך מבחינת פגימת הלבנה שאמרה (חלין ס:): 'אי אפשר לשני מלכים שישתמשו בכתר אחד', ופגמה במלכות דקדשה. ואז אמר לה השם־יתברך: 'לכי ומעטי את עצמך'. וזה גרם אחיזת הקלפות, כידוע (עץ־חיים שער לו, פרק ב), שמשם נמשך כח מלכות דסטרא אחרא, שהוא בחינת (משלי ל, כב): "תחת עבד כי ימלך ושפחה כי תירש גבירתה" וכו', כידוע (זהר בראשית כח.).

ועל־כן מבאר בהמעשה הנ"ל הרבה מענין 'חדתותי דסהרא', שהוא בחינת תקון פגימת הלבנה, כמו שכתוב שם - ששמע בלילה הנגון שעשו לכבוד הלבנה שהחמה עשה לה מלבוש חדש, שהוא בחינת 'חדתותי דסהרא', כמבאר שם ברמז בסוף המעשה הנ"ל, עין שם, וכן הענין שהלבנה טוענת עם החמה, מדוע כשאתה בא אין לי שם וכו' עין שם.

כי כל ענין החלוף הנ"ל, שהוא בחינת שקר כנ"ל, זה בחינת חשכת לילה כנ"ל, שנמשך מבחינת מעוט הירח. ועל־כן עקר התקון על־ידי בחינת 'חדתותי דסהרא', שהוא בחינת מלוי פגימת הלבנה, כי הכל בחינה אחת וקשור זה בזה, כי כפי תקון פגימת הלבנה - כמו כן נדחה זהמת הנחש והעבד כנ"ל, ונתבטל השקר של החלוף הנ"ל ונתגלה האמת העולם, עד שנזכה שיבא משיח צדקנו, שהוא הבן מלך האמת, ויגלה האמת בשלמות בעולם ויסדר הכסא כסדר, כי ידע כל שרשי הנשמות בשלמות היכן מקומה ותקונה של כל נשמה ונשמה, ויתקן כל תקוני השכינה, שהם בחינת מטה ושלחן, כסא ומנורה (זהר בשלח מד.), ויסדר הכל כראוי.

ואז יהיה ה' שלם וכסאו שלם. והיה אור הלבנה כאור החמה. ויתקים מקרא שכתוב (עובדיה א, כא): "ועלו מושיעים בהר ציון לשפט את הר עשו". להכניע ולבטל את ממשלת בחינת העבד, שהוא בחינת עשו עמלק. ותחזר המלוכה למקומה בבחינת "והיתה לה' המלוכה" (שם), שהוא בחינת מלכות משיח, שהוא מלכות דקדשה, שכל מלכותו יהיה רק לגלות האמת בעולם - להודיע לכל באי עולם כי ה' הוא האלקים אין עוד. ואז יתקים (זכריה יד, ט): "והיה ה' למלך על כל הארץ ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד", במהרה בימינו, אמן.

[שיך לעיל]