# ו

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim1/1596/63/6/

ובאמת ענין זה בעצמו מה שרב בני אדם טועים בעצמם, וסוברים שנפשם אינה קדושה משרשה, וקשה להם לשוב לה' ולהיות איש צדיק או איש כשר באמת, כמו שאר הצדיקים והכשרים, כמו שמרגלא בפומא דאינשי לומר, כששומעין שמספרין מאיזה צדיק או איש כשר וירא באמת, ומתחיל להתעורר בהם הרהור תשובה להתחיל גם כן להתקרב להשם־יתברך, כי כל ישראל מלאים מחשבות של תשובה והתקרבות להשם־יתברך תמיד, אך אחר־כך תכף אומרים: 'מי יכול להתדמות אליו לזה האיש הצדיק וכו'. כי היה נשמה קדושה מנעוריו'! כי כך הרגלו עצמם לומר, שצדקת הצדיקים והכשרים הוא מצד הנשמה הקדושה שיש להם מתולדתם. ובאמת אמר רבנו ז"ל בפרוש - שאינו כן! (שיחות הר"ן סימן קסה), וזה עקר החסרון של העולם שאומרים כך, ומחמת זה אינם מתעוררים ומתגברים להשוות עצמן לצדיקים, אבל באמת אינו כן, כי עקר צדקת הצדיק והכשר הוא רק על־ידי התגברותו והתחזקותו ויגיעתו וטרחו בעבודת ה' - שיגע וטרח כל־כך ימים ושנים הרבה, ולא הניח עצמו לפל בשום אפן בעולם. והרבה בתפלה ותחנונים, עד שזכה למה שזכה, כל אחד כפי ערכו, אשרי להם! וכל אדם יכול להיות כמותם, כי הבחירה חפשיית לכל, וכתר שם טוב מנח, ומי שרוצה - זוכה בו, כמו שאמרו רבותינו ז"ל (יומא עב:): 'כתר כהנה זכה אהרן ונטלו, כתר מלכות זכה דוד ונטלו, כתר שם טוב מנח וכל הרוצה זוכה בו'.

ובאמת זה הענין בעצמו שבני האדם טועים בעצמם וסוברים שנפשם אינה יקרה וקדושה, ומחמת זה אינם מתגברים לעשות כמעשה הצדיקים כנ"ל, כל זה נמשך מבחינת היכלי התמורות הנ"ל, שמשם בחינת המעשה של הבן מלך הנ"ל שנחלף, שמשם באים אלו המחשבות על האדם כמו הבן מלך הנ"ל - שנחלף ונתגרש ממקומו, שמחמת זה נפל למקום שנפל ולקח את עצמו אל השכרות וכו', עד שהיה כמספק בעצמו אם הוא בן המלך האמת או בן השפחה, חס ושלום, כמבאר שם בהמעשה הנ"ל, שבכל עת שבא לו הרהורי תשובה היה מישב את עצמו ממה נפשך אם אני בן המלך וכו', עין שם שמבאר שם, שנפל כל־כך עד שהיה מספק בעצמו אם הוא בן המלך האמת, כמו כן הוא בכל אדם הרחוק מהשם־יתברך, בפרט בתקף סוף הגלות המר הזה, שהוא חבלי של משיח, שמתגבר בעתים הללו שהתגבר הבעל דבר ביותר על נפשות ישראל כידוע בחוש, עד שכמה בני אדם מיאשין עצמן כאלו נפשם אינה מסגלת כלל לעבודת ה'.

וכל זה הוא רק פתוי ומחשבות היצר הרע, שמחליש דעתו ומכניס בלבו חלישות וקטנות דסטרא אחרא, שזה נמשך מבחינת היכלי התמורות, מבחינת החלוף של הבן מלך הנ"ל, שנפל כל־כך, עד שלא ידע בעצמו אם הוא בן המלך האמת, אבל באמת צריך האדם לידע ולהאמין, שנפש כל אחד מישראל גבה ויקרה מאד מאד, וכלם הם בחינת בני מלכים, ויכולים לזכות למדרגות גבוהות וקדושות מאד, כמו כל הצדיקים והכשרים, כי גם על כל הצדיקים והכשרים עברו מחשבות וחלישות כאלה וכאלה, אך היו משכילים לבלי להניח להטעות אותם, והתגברו והתחזקו מאד עד שזכו למה שזכו.

וזה שאמר דוד (תהלים פו, ב): "שמרה נפשי כי חסיד אני". כמו שאמרו רבותינו ז"ל (ברכות ד.), וכן איתא בזהר הקדוש פרשת בלק (דף קצה.) שדוד קרא לנפשיה חסיד: 'בגין דאיצטריך ליה לבר נש דלא לשואה גרמיה רשע' וכו'. הינו כנ"ל, שזה בחינת "ויגבה לבו בדרכי ה'", כמובא בדברי רבנו ז"ל (בלקוטי תנינא סימן קכה), כי צריך לידע מעלת נפשו בשרשה, בחינת 'אנא בריה קלה שבים' הנ"ל, לידע שהוא משרש הנפש של הבן המלך האמת, כדי שיתגבר לחזר למעלתו, כנ"ל.