# טו

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim1/1596/65/15/

וזה בחינת קרבן תודה שהוא המבחר מכל הקרבנות, כמו שאמרו רבותינו ז"ל (ויקרא רבה ט, ז): 'כל הקרבנות בטלין חוץ מקרבן תודה', כי בתודה היה חמץ ומצה, מה שאין כן בכל הקרבנות, כי זה עקר השלמות כשממתיקין הדין כל־כך עד שחמץ נכלל במצה, שנכלל הטבע בהשגחה וכו' כנ"ל, שזה זוכין כשיוצאין מהצרה שאז מביאין תודה (ברכות נד:), כי כשיוצאין מהצרה זהו רק על־ידי בחינת פדיון הנ"ל, ועל־כן אז נכלל חמץ ומצה יחד, שזהו בחינת שבועות, שאז מביאין שתי הלחם מחמץ דיקא, וכמובא ששתי הלחם של שבועות הם בבחינת קרבן תודה, הינו כנ"ל.

ועל־כן על־פי רב קורין פרשת צו בשבת הגדול, שהוא השבת שלפני פסח, כי עקר הנס והגאלה של פסח היה על־ידי בחינת שבת, שאז עקר הארת עת רצון הנ"ל, כידוע (פרי־עץ־חיים שבת פרק ו), ועל־כן קורין השבת שלפני הפסח 'שבת הגדול', כי עקר הנסים והנפלאות של פסח שהם נקראים גדולים, כמו שכתוב (מלכים־ב ח, ד): "ספרה נא לי את הגדלות שעשה אלישע", הכל היה על־ידי שבת כנ"ל. ועל־כן קורין אז פרשת צו שמדבר מפרשת תודה, כי עקר תכלית הנסים של פסח הוא לזכות לשבועות, שהוא בבחינת קרבן תודה, וכנ"ל.