# ב

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim1/1596/65/2/

וזה בחינת התעוררות השנה, שעקר ההתעוררות הוא בחצות לילה, שזאת הנקדה של חצות לילה קשה מאד להשיג, עד שאמרו רבותינו ז"ל (ברכות ג:) שאפלו משה לא ידע חצות אימת, ואמר (שמות יא, ד): "כחצות הלילה אני יוצא בתוך מצרים", ואז דיקא באותו הרגע והנקדה של חצות היתה הגאלה על־ידי משה.

ומשם סוד אסור חמץ בפסח שהוא תלוי רק במשהו, כי 'אין בין חמץ למצה אלא משהו', כמו שאמרו רבותינו ז"ל. ואז הבחין בין טפה של בכור לטפה שאינו של בכור (בבא מציעא סא:), והבחין בין בכורי מצרים ובין בכורי ישראל, ופסח על בתי בני ישראל והבדילם מן המצרים, ועל־ידי־זה היתה הגאלה של פסח.

וכל זה נצטוינו בפרשת "החדש הזה לכם ראש חדשים" (שמות יב, ב), כי כל זה הוא גם כן סוד קדוש החדש, שמשה נתקשה על זה (מנחות כט.), כי קשה לכון סוד הנקדה שמתקדש החדש, שהוא כשהלבנה, סוד כנסת ישראל (זהר ויקרא יב.), היא בתכלית המעוט, ואז דיקא ממלאין אותה מפגימתה ומקדשין אותה, שזהו בחינת המתקת הדינים, כידוע, שכל הדינים נאחזין בפגימו דסהרא וכו' (זהר בראשית נג.), ולהפך, כד אתמליא סהרא על־ידי קדוש החדש - נמתקין כל הדינים (עץ חיים, שער לו, פרק ב-ג). ועל־כן זאת הנקדה של קדוש החדש היה קשה להשיג גם למשה, כי הוא סוד כל הנ"ל שקשה מאד להשיג.