# כז

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim1/1596/65/27/

וזה שאמרו רבותינו ז"ל (פסחים נו.) לענין 'ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד', שאמרו יעקב קדם הסתלקותו, כמו שדרשו על פסוק (בראשית מט, א): "ויקרא יעקב אל בניו ויאמר האספו" וכו', שבקש אז לגלות את הקץ ונסתלקה הימנו שכינה, ואמר: שמא יש פסול במטתי וכו', פתחו ואמרו (דברים ו, ד): "שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד", כשם שאין בלבך אלא אחד כך וכו', פתח יעקב ואמר: 'ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד'. ואמרו שם: 'לימרו, לא אמרו משה' וכו', עד: 'התקינו לומר בחשאי, משל לבת מלך שהריחה ציקי קדרה' וכו'.

כי יעקב סבר שכבר יכול לגלות הקץ מחמת שראה מטתו שלמה וכלם חזקים בהאמונה הקדושה בו יתברך, אבל כשראה שנסתלקה הימנו שכינה, סבר שמא יש פסול במטתו וכו', פתחו ואמרו: "שמע ישראל" וכו', 'כשם שאין בלבך אלא אחד' וכו', מיד הבין יעקב שאף־על־פי שבניו כלם חזקים בהאמונה הקדושה, אף־על־פי־כן עדין לא הגיע העת לגלות הקץ סתום, כי ראה והבין תכף, שעקר עכוב הגאלה מחמת שצריכין להעלות כל הקדשות הנפולות, עד שיעלו הגרים וכל הרחוקים מהקדשה מאד וכו', שזה אי אפשר כי אם על־ידי שמאירין מהיחוד העליון, מבחינת 'שמע', להיחוד התחתון שהוא בחינת עשרים וארבע אתון שב'ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד' וכו' כנ"ל, שעל־ידי־זה דיקא מעלין משמד לרצון כנ"ל, ועל־כן פתח יעקב מיד ואמר: 'ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד', הינו ששם כבוד מלכותו יתברך ברוך ומברך תמיד לעולם ועד, כי אפלו בכל המדרגות התחתונות מאד מאד מברך שם כבוד מלכותו, ובודאי יגמר את שלו ויגלה כבוד מלכותו לעין כל. אבל מחמת זה בעצמו כל עקר עכוב קץ הגאלה, כי הקץ סתום וחתום מאד מאד ואי אפשר לגלותו מחמת שיש בזה סוד גדול, מחמת שצריכין להעלות הניצוצות הנפולות מאד מאד שאי אפשר להעלותם כי אם בסוד נפלא וכו'.

ועל־כן לא אמרו משה בתורה בפרוש, אף־על־פי שמשה בודאי ידע מזה, כי רק הוא גלה לנו ומסר לנו הסוד שיעקב אמר אז בשעת הסתלקותו: 'ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד' וכו', כי אין אנו יודעים שום דבר שנעשה בימי האבות כי אם על־ידו, אבל אף־על־פי־כן לא אמר 'ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד' בפרוש בתורה, כי הוא סוד כמוס ונעלם ואי אפשר לגלותו בתורה שבכתב בפרוש.

ועל־כן 'התקינו לומר אותו בחשאי, משל לבת מלך שהריחה ציקי קדרה' וכו' - שהם בחינת ריח הקדשות הנפולות הרחוקות מאד שהם מנחים במקומות המגנים מאד, 'תאמר, יש לה גנאי', מחמת שמנחים במקום שמנחים, 'לא תאמר, יש לה צער', כי אף־על־פי־כן כל תשוקתה אליהם, מחמת שאפלו ממקומם שהם שם ריחם הטוב עולה יפה וכו', על־כן: 'התחילו עבדיו להביא לה בחשאי' וכו'.

כי משה ראה שנכשל על־ידי שקרב הערב רב קדם הזמן, עד שאמר לו השם־יתברך (שמות לב, ז): "לך רד" וכו', עד שהכרח להסתלק על־ידי־זה, ואתפשטותיה בכל דרא ודרא לתקן זאת, כמובן בזהר הקדוש (בראשית כה.), ובתקונים (תקון יג כח:), וברעיא מהימנא בכמה מקומות (זהר כי תצא רעו:). וזהו בעצמו ענין הנ"ל, שכל הדרוש הזה סובב עליו, שהוא מה שגלה אדמו"ר ז"ל שמשה עומד בין שמד לרצון לעשות גרים להעלותם משמד לרצון, כי אף־על־פי שלא גמר בשלמות כרצונו בחייו והכרח להסתלק על־ידי־זה, אבל זכאה חולקיה שנסתלק ב'רעוא דרעוין' בשבת במנחה, ועל־ידי־זה יגמר ויגמר להעלות כל הגרים וכו' כנ"ל, ומחמת זה לא רצה לומר 'ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד' בפרוש בתורה שבכתב, כי ראה והבין שצריכין להעלים הסוד הזה של 'ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד' שהוא להעלות הקדשות הנפולות ולעשות גרים וכו', וכנ"ל.

כי הערב רב הם בבחינת אסור חמץ, כמו שאיתא בזהר הקדוש (תקוני זהר תקון יג, כח:): "וירא העם כי בשש משה" (שמות לב, א) - 'דאפרשו בין שש לשבע' וכו', וכמרמז בתורה (שם יב, לט): "ויאפו את הבצק וכו' עגת מצות כי לא חמץ, כי גרשו ממצרים" וכו', "וגם ערב רב עלה אתם" וכו'. ועל־ כן התקינו לומר 'ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד' בחשאי, כי הוא סוד כמוס ונעלם ואי אפשר לאמרו בקול רם בכל השנה כי אם ביום הכפורים (פרי־עץ־חיים, יום־הכפורים פרק ב), כדי שלא יתעוררו לקטרג, חס ושלום, כמו שאמרו רבותינו ז"ל (דברים רבה ב, לה), אבל כל אחד צריך לידע בנפשו, שבודאי יגמר השם־יתברך והצדיקים אמתיים את שלהם, ויעלו הכל ויגלו ויפרסמו שם כבוד מלכותו שיהיה מברך לעולם ועד.

ועין בלקוטי תורה להאריז"ל בפרשת בא, בפסוק (שמות יג, ב): "קדש לי כל בכור" - מובן שם, שפגם הערב רב היה בד' רבתי דאחד שמשם שרשם העליון וכו', ועל־כן הם בבחינת פגם החמץ וכו', ועל־ידי הסתלקות משה ברעוא דרעוין וכו' הוא מתקן זאת, כי עוסק להעלות משמד לרצון ולחזר לעשות גרים וכו', והבן היטב לחבר כל הנ"ל יחד. ועין בזהר־הקדוש ובתקונים (תקון יג, כח:), ובכתבי האריז"ל (עין שער־הפסוקים פרשת שמות), במקומות רבים שמדברים מזה, והעקר שתקבל מכלם ומדברינו הנ"ל עצות אמתיות - להתחזק תמיד בכח הצדיקי אמת שהם בחינת משה וכו', וכנ"ל.