# כט

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim1/1596/65/29/

ואחר קריאת־שמע אומרים ברכת הגאלה, שהיא ברכת 'אמת ויציב', שמזכירין שם גאלת מצרים ומבקשין על הגאלה העתידה, כמו שאומרים: 'ופדה כנאמך יהודה וישראל, גואלנו ה' צבאות שמו' וכו', ומסימין: 'גאל ישראל', כל זה הוא בחינת פדיון העליון הנ"ל, כי על־ידי הארת הרצון הנ"ל על־ידי ברכת קריאת־שמע וקריאת־שמע בעצמה, על־ידי־זה נמשך פדיון הנ"ל שממתיק כל הדינים, שעל־ידי־זה עקר הגאלה, שהוא יתברך פודה וגואל אותנו בכל עת, כמו שאומרים שם: פודנו ומצילנו מעולם שמך וכו', ועל־ידי־זה אנו בטוחים שיפדנו ויגאלנו גאלה שלמה על־ידי משיח צדקנו, כי עקר גמר שלמות הגאלה הוא משם, מבחינת רצון העליון, שהוא בחינת (דניאל ז, ט): 'עד עתיק יומין מטא וכו'', וכנ"ל.