# ג

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim1/1596/65/3/

ובזה תלוי כל קדשת איש הישראלי, כי כל ישראל כלולים במשה שהוא בחינת הצדיק האמת שבכל דור (סימן ב), שהוא כלול מנשמות ישראל (סימן לד), כי אתפשטותא דמשה בכל דרא ודרא (תקוני זהר תקון סט, קיד.), ובכל אחד ואחד מישראל יש בו בחינת נקדה טובה שהיא בחינת משה, וכמו שכתוב (בסימן עב לקוטי תנינא): שמשה רבנו מלבש אצל כל אחד ואחד מישראל בכל אבר ואבר וכו'. וזאת הנקדה בחינת משה שמלבש אצל כל אחד ואחד היא עומדת בין שמד לרצון, שהוא בין הסטרא אחרא והקדשה, ועל־ידי־זה כל כחו להתגבר לצאת בכל פעם מרע לטוב, שהוא בחינת משמד לרצון.

ועל־כן באמת כל עקר קדשת איש הישראלי הוא על־ידי התקרבות לצדיקי אמת, שהם בחינת משה, שהוא כלול מכל ישראל, ועומד בין שמד לרצון - להעלות הנפשות מרע לטוב, משמד לרצון. כי בודאי האדם בעצמו אין בו כח לזה, כי זה ידוע, שכל אדם הוא בסכנה גדולה בכל עת, כמו שאמרו רבותינו ז"ל (קדושין ל:): 'יצרו של אדם מתחדש עליו בכל יום, ואלמלא הקדוש ברוך הוא עוזרו' וכו', ועקר העזר והסיוע דלעלא הוא על־ידי הצדיק האמת שהוא בחינת: "צדיק מושל ביראת אלקים" (שמואל־ב כג, ג), כמובן בכמה מקומות (עין בסימן ל"ד הנ"ל, ובלקוטי הש"ס להאריז"ל בבא קמא, כל שחבתי וכו'). כי מובא בספרים (זהר בראשית ח:): שבין הקדשה והסטרא אחרא הוא כחוטא דקיק וכו', ועל־כן האדם בסכנה גדולה בכל עת, בבחינת מה שאמר דוד (שמואל־א כ, ג): "כפשע ביני ובין המות", וכתיב (תהלים עג, ב): "ואני כמעט נטיו רגלי" וכו', וכתיב (שם צד, יז): "לולא ה' עזרתה לי כמעט" וכו', על־כן באמת בכל דור ודור עקר הצדיקים והיראים שבכל דור, הם אותם שנתקרבו ונקראו על שם הצדיק האמת שבדור, וכמו שאמרו רבותינו ז"ל (ברכות מז:): 'אפלו קרא ושנה ולא שמש תלמידי חכמים הרי זה עם הארץ' וכו', כי עקר הכח להנצל בכל עת ממה שצריך להנצל - הוא רק על־ידי הצדיק בחינת משה, שעומד בין שמד לרצון, וכנ"ל.