# ד

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim1/1596/65/4/

וזה בחינת התעוררות השנה בחצות, שהוא בחינת הגאלה, כי הגלות - בחינת חשכת לילה, בחינת שנה, כמו שכתוב (תהלים קכו, א): "בשוב ה' וכו' היינו כחלמים", וכתיב (שם עח, סה): "ויקץ כישן ה'".

ועל־כן צריכין לברך 'הנותן לשכוי בינה להבחין בין יום ובין לילה' כד שמע קול תרנגולא (ברכות ס:), שנמשך מהתעוררות עליון שנעשה בחצות, שהכל נמשך על־ידי הצדיקים בחינת משה, שממתיקין כל הדינים בבחינה הנ"ל, שהוא סוד נקדת חצות, שאז היתה הגאלה על־ידי משה, שבכחם נמתקין הדינים כל־כך, עד שנתהפך הדין לרחמים, עד שכח הדין בטיש בגדפוי דתרנגולא (זהר לך לך עז:): שיקרא בקול גדול לעורר לעבודת הבורא, כמו שכתוב בפרק שירה (פרק רביעי) שבכל הקולות צועק: "עורו ישנים" וכו'; "שאו שערים ראשיכם" וכו' (תהלים כד, ז). כי כל כחות היצר הרע, שמשם השנה, הסתלקות המחין, הכל מכח הדינים שמשם כל היצר הרע כנ"ל, ועכשו בחצות נמתק הדין כל־כך, עד שהוא בעצמו מעורר לעבודת הבורא יתברך, שהוא בחינת קול כנ"ל. ועל־כן כתב אדמו"ר ז"ל (סימן קמט): שחצות מסגל כמו פדיון, כי חצות הוא בחינת פדיון שהוא המתקת הדינים, וכנ"ל.