# מ

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim1/1596/65/40/

וזהו (ברכות ב.): מאימתי קורין את שמע בערבית, משעה שהכהנים נכנסים לאכל בתרומתן - שקבעו זמן קריאת־שמע באכילת הכהנים את התרומה. כי כבר מבאר (באות כה), שעקר קריאת־שמע הוא בחינת בטול אל הרצון העליון וכו' כנ"ל, שעל־ידי־זה זוכין לבחינת כהן־איש־חסד (תקוני זהר תקון סט, קג:), בחינת (ישעיה סא, ו): "ואתם כהני ה' תקראו" וכנ"ל. וזה בחינת תרומה שאוכלין הכהנים, כי תרומה בחינת צדקה נדבת לב, שצריכין ישראל להפריש מראשית תבואתם לתן פרנסה לכהני ה', בחינת (שמות כה, ב): "מאת כל איש אשר ידבנו לבו תקחו את תרומתי" [וכמובן בהתורה 'חבלים נפלו' וכו' (לקוטי תנינא סימן עא) שתרומה בחינת צדקה].

ועל־ידי הצדקה מרימים הדעת של הזקנים וכו', ונכללין בזקנים דקדשה המוסיפין קדשה ודעת בכל יום ויום, שעל־ידי־זה זוכין לרצון וכו', שעל־ידי־זה נמתקין כל הדינים שבכל העשרים וארבע בתי דינים וכו' כנ"ל, שזהו בחינת ארבעים ותשע אותיות שב'שמע' ו'ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד' וכו', כנ"ל.

ועל־כן שעור תרומה תרי ממאה, שהוא אחד מחמשים (תרומות ד, ג), כי הרצון העליון הוא בחינת שער החמשים, שמשם נמשכין כל הארבעים ותשעה שערים (עין עץ־חיים שער יג, פרק יג), שהם בחינת ארבעים ותשע אותיות שבקריאת־שמע, שעקרם הוא קוצא דאות ד', שהוא בחינת סוד הנקדה הנ"ל, בחינת שער החמשים שסתום ונעלם ומרמז רק בסוד נקדה של הצדיק האמת, בחינת קוצא דאות ד' דאחד שהוא בחינת י' - שכל החמשה תבות שהם "שמע ישראל ה' אלהינו ה'" נכללין שם, כמובן בתקוני זהר (תקון כא, סב.), שהם בחינת 'חמש אבנין דקירטא', בחינת "חמשה חלקי אבנים" (שמואל־א יז, מ) שלקח דוד בעת שלחם עם גלית שכפר ברצון והתיצב ארבעים יום לבטלם מקריאת שמע, כמו שפרש רש"י שם (בפסוק טז), ודוד הכניעו על־ידי "חמשה חלקי אבנים", שהם בחינת חמש תבות של שמע וכו' כנ"ל. וכוללם באחד, שהעקר הוא קוצא דאות ד' שהוא י', כי חמש פעמים י' הוא חמשים, שהוא תכלית הרצון העליון, ומשם עקר המשכת הרצון לבחינת ארבעים ותשעה שערים שהם עשרים וחמש אתון של שמע, להמתיק עשרים וארבע בתי דינים, על־ידי 'ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד' וכו' כנ"ל. כי אבנים בחינת רצון, כמו שכתוב בהתורה הנ"ל (סימן ד' תנינא), בחינת (משלי יא, א): "אבן שלמה רצונו" וכו', עין שם.

וזה בחינת תרומה שהוא אחד מחמשים, כי תרומה בחינת צדקה, שעל־ידי־זה עקר המשכת הרצון וכו', בחינת פדיון העליון הנ"ל. ועל־כן התרומה שיכה לכהנים דיקא, כי עקר התקון לזכות לבחינת כהן, בחינת (ישעיה סא, ו): "ואתם כהני ה' תקראו" וכו' כנ"ל. ועל־כן תלו זמן קריאת־שמע באכילת תרומה של הכהנים, כי הם בחינה אחת, להכלל ברצון העליון ולהמשיך משם המתקת הדינים וכו' עד שיעלו הכל לשם, שיהיה רצונם חזק להשם־יתברך תמיד וכו' וכנ"ל, כי אכילה דקדשה שהוא בחינת אכילת הכהנים את התרומה, הוא בחינת הארת הרצון, שמאיר ביותר בשעת האכילה, כמו שכתוב בהתורה 'כי מרחמם' וכו' סימן ז' לקוטי תנינא.