# מח

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim1/1596/65/48/

וזהו בחינת גדלת קדשת חנכה, שממשיכין אז כל אחד ואחד בביתו קדשת נרות המנורה, שעל־ידי־זה מכניעין בכל שנה מלכות הרשעה, שרצו להשכיח תורתו, וגזרו אז כמה שמדות על ישראל, כמו שאמרו רבותינו ז"ל (ויקרא רבה יג, ה), כי כל זה מבטלין על־ידי קדשת נר חנכה, שהוא בחינת קדשת נרות המנורה, שהוא בחינת הארת הרצון וכנ"ל. וזה שמובא בספרי קדש, מגדל נוראות קדשת חנכה שהוא בחינת הדלקת נרות המנורה, עד שגם בימי נח, תכף אחר המבול - באה היונה, "והנה עלה זית טרף בפיה" (בראשית ח, יא), שמרמז על שמן המנורה, שהוא בחינת חנכה, שמציל משטף מים רבים, מבחינת מימי המבול המתגברים בכל דור בכל פעם להחריב את העולם, חס ושלום, אך עקר התקון על־ידי "עלה זית", בחינת שמן נר חנכה, בחינת שמן המנורה, שהוא בחינת הארת הרצון שמאיר בכל מיני חשך, אפלו בחשכת מי המבול, חס ושלום, כי הכל מתבטל על־ידי הארת הרצון שמרמז ב"עלה זית" שהביאה היונה לעת ערב, שמרמז על עקבות משיחא, בחינת (זכריה יד, ז): "והיה לעת ערב יהיה אור". ועל־כן באמת מבאר במדרש הנעלם (זהר חדש נח כט:) על פסוק "והנה עלה זית" הנ"ל, שלולא נרות המנורה, בחינת נר חנכה, כבר אבדה פלטת יהודה מן העולם, כי עקר קיומנו עתה הוא על־ידי הארת הרצון הנ"ל, שהוא בחינת נרות המנורה, וכנ"ל.

ראשי פרקים להלכות פסח, מחבר להלכות ברכת השחר, על־פי התורה שמשה עומד בין שמד לרצון.