# נב

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim1/1596/65/52/

ועל־כן בשבועות מביאין שתי הלחם מחמץ דיקא, וזה בחינת תודה, כי פסח ושבועות קשורים זה בזה - "ממחרת השבת עד מחרת השבת" (ויקרא כג, טו-טז), ונכלל המצה של פסח וחמץ של שבועות, שזהו בחינת תודה וכו', ואז קורין רות שהיא גירת, שיצא ממנה דוד־משיח שנסתלק גם כן בעת רצון הנ"ל (זהר תרומה קנו.), ועל־ידו יהיה נגמר בשלמות בחינת פדיון הנ"ל, ועל־ידי־זה יפדה אותנו מן הגלות בגאלה שלמה וכו', וכמו שכתוב (דניאל ז, יג): "ועד עתיק יומין מטא" וכו'. ועל־כן נעורין בליל שבועות (הקדמת הזהר ח.), כי אז נשלם בחינת פדיון הנ"ל, שהוא בחינת התעוררות השנה כנ"ל (אות ד').

ועתה כל חיותנו על־ידי משה שעומד בין שמד לרצון, שמעלה את כל אחד בכל יום מכל מה שעובר עליו, וביותר בענין הממון והפרנסה שכשפוגמין בו הוא בחינת שמד וכו', ומשם מעלה בכל פעם בבחינה הנ"ל.