# נה

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim1/1596/65/55/

וזה בחינת (דברים לד, ו): "ויקבר אתו בגיא מול בית פעור", שכל זמן שפעור רוצה להתעורר, חס ושלום, עומד משה כנגדו להשפילו, כמובא בתוספות סוטה (דף יד. דבור המתחיל 'מפני') בשם המדרש, הינו כנ"ל, כי משה נקבר בבחינת 'רעוא דרעוין' וכו' שמשם הפדיון הנ"ל, שעל־ידי־זה מעלה משמד מבחינת פעור לבחינת רצון וכו'. "ומשה עלה אל האלקים" (שמות יט, ג), 'ומשה' אותיות 'משהו', בחינת נקדת המשהו שבין חמץ למצה, שזה בחינת קוצא דאות ד' דאחד, שעל־ידי־זה מעלה משמד לרצון. ועל שם זה נקרא משה - "כי מן המים משיתהו" (שמות ב, י), ועין לקמן (באות סב).

וזה בחינת מצות קריאת־שמע שהיא עקר האמונה, הפך העבודה־זרה 'אל אחר', בחינת שמד, כי עקר האחדות הוא בחינת קוצא דאות ד', שהוא בחינת הצדיק (תקוני זהר תקון כא, נה:), שהוא בחינת נקדת משה שמעלה וכו'. וזהו (דברים ו, ד): "ה' אלהינו ה' אחד", בחינת (שם ד, לה): "ה' הוא האלקים", שההשגחה והעסק וכו' הכל אחד, כי הטבע בחינת אלקים (פרדס רמונים שער יב פרק יב) נכלל בהשגחה. וזהו: 'ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד', בחינת 'יחודא תתאה' (זהר בראשית יח:), שגם בזה העולם שיש בו טעות הטבע, אבל אנו יודעין האמת שגם בכל העולמות התחתונים ובכל המדרגות התחתונות וכו' - ברוך ומברך שם כבוד מלכותו לעולם ועד.