# נו

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim1/1596/65/56/

באדרא רבא (זהר נשא דף קלו:): 'אית מצח ואית מצח', 'מצח' בהפך אתון 'חמץ', שהוא בחינת (ירמיה ג, ג): "ומצח אשה זונה היה לך מאנת הכלם", המובא שם באידרא רבא הנ"ל, וצריכין לבערו לגמרי בפסח וכו', אבל בשבועות שעולים עד הדיקנא, שהוא בחינת 'מצח הרצון' שמשם ההמתקה של הפדיון הכולל, אז עקר ההמתקה על־ידי חמץ שבשתי הלחם.