# נז

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim1/1596/65/57/

'שמע' ו'ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד' הם ארבעים ותשע אותיות, עשרים וחמש ועשרים וארבע, בחינת ארבעים ותשעה ימי הספירה (תקוני זהר תקון יט, לט.). והעקר להמשיך עשרים וחמש אתון דיחודא עלאה שהוא 'שמע' וכו', לבחינת עשרים וארבע אתון של 'ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד' דאתמר עליהו בגלותא (תהלים עד, כא): "אל ישב 'דך' נכלם" (תקוני זהר תקון כא, מו:), שזהו בחינת פדיון העליון, שעקרו על־ידי הנקדה הנ"ל, בחינת קוצא דאות ד', שהוא כלליות כל העשרים וחמש אתון דיחודא, להמתיק כל העשרים וארבעה בתי דינים, לבטל העניות והגלות, בחינת 'דך' הנ"ל.

וזה בחינת 'עמר שעורים', בחינת דינים (פרי־עץ־חיים, ספירת־העמר, פרק ד), שממשיכין עליהם ההמתקה משם על־ידי ההנפה לששה קצוות (מנחות סב.), כמו בד' דאחד שמכונין לזה וכו' (ארח חיים סימן סא סעיף ו), ואז סופרין הארבעים ותשעה ימים הנ"ל וכנ"ל. ועל־כן מתו עשרים וארבעה אלף תלמידי רבי עקיבא בימי העמר (יבמות סב:), 'עשרים וארבעה' דיקא, כי לא המתיקו העשרים וארבעה בתי דינים. והעקר מחמת שלא היה בהם אהבה שהוא בגימטריא 'אחד' (סימן ד), כי אי אפשר להכלל שם כי אם על־ידי אהבה ואחדות שבישראל, כי אחדות שבישראל הוא אחדותו יתברך, בחינת: 'אתה אחד ושמך אחד ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ' וכו', שאומרים בשבת במנחה שאז התגלות מצח הרצון, ועל־כן אמר רבי עקיבא דיקא (ויקרא יט, יח): '"ואהבת לרעך כמוך" - זה כלל גדול בתורה' (בראשית רבה כד, ז). גם רבי עקיבא היה בן גרים וכו', כמו שאמרו רבותינו ז"ל (ברכות כז:; עין בפרוש רבנו נסים גאון).