# ס

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim1/1596/65/60/

ועקר הספירה להתחיל על־ידי הנפת העמר וספירה, להמשיך המחין כסדר מדרגא לדרגא, כדי לזכות לעלות עד הדיקנא קדישא בחינת 'רעוא דרעוין' בשבועות וכו'. ובכל יום ויום ממשיכין איזה הארה והמתקה משם, כי כן הדרך, שלכל דרגא שמכינין עצמן לעלות לשם - נמשך תכף הארה מתכלית המדרגה העליונה ההיא וכו', שזה בחינת (ישעיה מו, י): "מגיד מראשית אחרית" וכו'.

ועל־כן הם שבע שבתות, שבע פעמים שבע, להעלות כל הנופלים וכו' משמד לרצון, שזה צריכין הגרים והרחוקים מאד, וכן כל אחד לפי מדרגתו ועליותיו וירידותיו וכו' צריך זאת בכל פעם וכנ"ל, וכמו שמובא (סימן סב) על פסוק (דברים יא, טז): "וסרתם ועבדתם" וכו' בשם הבעל שם טוב ז"ל. ע ל־כן צריכין לעסק להעלות מבחינת (משלי כד, טז): "שבע יפול צדיק וקם", שבהם כלולים כל הנפילות והירידות של כל אחד, שצריכין להחזיקם על־ידי "שבעה משיבי טעם" (משלי כו, טז) לקשרם אל התורה, בחינת (שם ט, א): "חצבה עמודיה שבעה", שכלול מכל השבע מדות, שהם בחינת שבעת ימי הבנין, שבעת ימי בראשית.

והכל בכח הצדיקי אמת שכלולים מהשבעה רועים, שהאחרון שבהם - דוד, שהוא משיח, שיהיה כלול מכלם, ועל ידו עקר התקוה, וגם כל ההתחזקות הוא עתה משם, כי לולא וכו'. ועל־כן 'דוד' בגימטריא ארבע עשרה, שתי פעמים שבע, בחינת "שבע יפל" הנ"ל, בחינת (משלי כו, כה): "שבע תועבות בלבו", בחינת 'שבעה מדורי גיהנם' (זהר תרומה קנ:), בחינת 'שבעה ארצות' וכו' (זהר ויקרא ט:), שכל זה בחינת שבע של הירידה וכו', וצריכין להעלותם משם להתורה, בחינת "חצבה עמודיה שבעה" וכו', ובחינת (תהלים קיט, קסד): "שבע ביום הללתיך" שנאמר על ברכת קריאת שמע (ירושלמי ברכות פרק א הלכה ה). ולהפך הירידה לעליה, בבחינת (תהלים יב, ז): "אמרות ה' אמרות טהרות מזקק שבעתים". ועל־כן אמר דוד (שמואל־א כ, ג): "כפשע ביני" וכו'.

וזה בחינת שתי פעמים עשרים וארבע, בחינת כ"ד כ"ד הנ"ל שעולה ארבעים ושמונה, בחינת 'ארבעים ושמונה דברים שהתורה נקנית בהם' (אבות ו, ו), שמכניעין בחינת 'חם' וכו', בחינת 'מצרים', ואז נקנית התורה שכלולה בארבעים ותשע פנים וכו' (ירושלמי סנהדרין פרק ד הלכה ב), ועל־ידי־זה זוכין ביום החמשים שכלול מכלם, לעלות לבחינת 'רעוא דרעוין', תליסר תקוני דיקנא שעוסקין בהם בשבועות באדרא רבא, שמשם הפדיון הנ"ל, שמשם שער החמשים שהוא בחינת שבועות, ועתה זוכין וכו'. ועקר הגמר יהיה על־ידי משיח. וכל זה תקון הערב רב שפגמו בדעת עליון, בד' רבתי דאחד, כמובא בלקוטי תורה דהאר"י ז"ל פרשת בא על פרשה 'קדש' וכו', שאסור חמץ בפסח הוא בחינת פגם הערב רב וכו'.

'האומר לעולמו די יאמר לצרותי די' (בראשית רבה צב, א), בחינת (איוב כח, ג): "קץ שם לחשך" וכו'; (ירמיה ה, כב): "אשר שמתי חול גבול לים" וכו', שכל זה על־ידי בחינת 'דוד' שבגימטריא 'די', כי הוא בחינת משיח שיאמר די לצרותינו ויגאלנו. וכן הוא מאיר עתה בכל אחד, שיהיה גבול לצרות נפשו לפדותו ולגאלו בכח הפדיון הנ"ל. "כי עם ה' החסד והרבה עמו פדות, והוא יפדה" וכו' (תהלים קל, ז-ח), 'פודה ומציל' (בברכת ברוך שאמר), 'הפודנו מיד מלכים וכו'', 'כי פדה ה' את יעקב וגאלו' וכו', שאומרים בכל יום וכו' (בתפלת ערבית), ברוך פודה ומציל ברוך 'שמו' (בברכת ברוך שאמר), בגימטריא 'רצון' (פלח הרמון ד, ג), כנ"ל.