# סד

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim1/1596/65/64/

וזהו בעצמו בחינת ברכת כהנים שאומרים תכף אחר ברכת התורה, כי עקר התכלית הוא שעל־ידי הרצון זוכין לבחינת (ישעיה סא, ה): "ועמדו זרים ורעו צאנכם ובני נכר אכריכם וכרמיכם ואתם כהני ה' תקראו" - שלא תצטרכו לעשות שום עסק מל"ט מלאכות וכו'. וזהו בחינת ברכת כהנים (במדבר ו, כד): '"יברכך ה'" - בממון' וכו' (במדבר רבה יא, ה). ועין היטב בהתורה הנ"ל, מבאר שם, שעל־ידי הרצון זוכין ליראה שהוא כלי לקבל החסד, שעל־ ידי־זה אין צריכין לעשות שום עסק כלל וכו'. וכל זה זוכין על־ידי הרצון וכו', עין שם. וזהו '"יברכך ה'" - בממון', בחינת פרנסה ועשירות דקדשה, שלא נצטרך לעשות שום עסק וכו', רק הממון והפרנסה יהיה נמשך לנו בחסדו יתברך לבד, בבחינת (משלי י, כב): "ברכת ה' היא תעשיר" וכו'. וזהו '"וישמרך" - מן המזיקין', שהם בחינת יראות הנפולות שיהיה נשמר מהם, רק יזכה ליראה קדושה שהוא מדת שמור, כי על־ידי היראה זוכין לחסד הנ"ל, שעל־ ידי־זה זוכין לפרנסה בלי יגיעה וכו', כמו שכתוב שם. וזהו "יאר ה' פניו אליך ויחנך", בחינת הארת פנים, בחינת הארת הרצון כנ"ל. וזהו "ישא ה' פניו אליך", בחינת צדקה, שעל־ידי־זה עקר נשיאת פנים, בחינת (תהלים יז, טו): "אני בצדק אחזה פניך" וכו'. וזהו "וישם לך שלום", בחינת (אבות ב, ז): "מרבה צדקה מרבה שלום", כי עקר התקון על־ידי הצדקה, שעל־ידי־זה זוכין לרצון, שעל־ידי־זה זוכין ליראה שהוא כלי לקבל החסד, שעל־ידי־זה זוכין לברכת ה' בחסדו ואין צריכין לעשות שום עסק, שכל זה כלול בברכת כהנים, כי כהנים דיקא צריכין לברך ברכה זאת, כי הם בחינת חסד, בחינת (תהלים פט, ג): "עולם חסד יבנה", בחינת "ואתם כהני ה' תקראו", וכמו שכתוב בהתורה הנ"ל. ועל־כן עוסקין בכל זה תכף אחר ברכת התורה, כי עקר קבלת התורה בכל יום מחדש הוא על־ידי הרצון וכו', שזהו בחינת ברכת כהנים ומשנת 'אלו דברים שאין להם שעור', וכנזכר לעיל.

[שיך לעיל לענין הפדיון הכולל העליון הנ"ל]