# ב

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim1/1788/63/2/

וזה בחינת תפלה. כי תקון התפלה הוא בחינת זווג דקדשה כידוע, כמו שכתב רבנו ז"ל במקום אחר (בסימן מו) שאצל הצדיקים הגדולים אין הפרש בין תפלה לזווג, כמו שכתב רבנו ז"ל (שם) על מאמר רבותינו ז"ל (ברכות ה:): 'שתהא תפלתי סמוכה למטתי' וכו', עין שם. כי התפלה היא בחינת (משלי לא, כט): "אשה יראת ה'", ועקר תקון התפלה הוא על־ידי בחינת כונות אלול, שהוא בחינת "הנותן בים דרך", שעל־ידי־זה: "תאבה האשה ללכת" וכו', וזהו בחינת תקון התפלה, שהוא בחינת "אשה יראת ה'". כי עקר תקון התפלה הוא בבחינת (ברכות לד:): 'אם שגורה תפלתי בפי יודע אני שהוא מקבל', שהוא בחינת (בראשית כד, טו): "ויהי הוא טרם כלה לדבר והנה רבקה יצאת" וכו', הדא הוא דכתיב (תהלים פה, יד): "צדק לפניו יהלך וישם לדרך פעמיו", כמו שכתוב בתקונים (תקון יח, לד.): "ויהי הוא טרם כלה לדבר והנה רבקה יצאת", שהוא בחינת תקון התפלה, בחינת "שגורה תפלתי בפי" כנ"ל, הוא בחינת "תאבה האשה ללכת אחריך", שה'אשה יראת ה'', שהיא רבקה אשת יצחק, נמשך בה רצון על־ידי כונות אלול, שעל־ידי־ זה: "ויהי הוא טרם כלה לדבר והנה רבקה יצאת". וזה בעצמו תקון התפלה, בחינת: "שגורה תפלתי בפי", כמבאר בתקונים כנ"ל, שה'אשה יראת ה'' שהיא בחינת התפלה - הולכת ונמשכת אחר האדם, בחינת: 'אם שגורה תפלתי בפי - יודע אני שהוא מקבל'. וכל זה על־ידי כונות אלול, שהוא בחינת "הנותן בים דרך", וכמו שסים שם בתקונים: 'הדא הוא דכתיב: "צדק לפניו יהלך וישם לדרך פעמיו"', כי צריך להאיר בבחינת התפלה, בחינת הדרך, שהוא בחינת כונות אלול, כדי שתהיה התפלה כראוי, בבחינת: 'שגורה תפלתי בפי' וכו', בבחינת (בראשית כד, טו): "ויהי הוא טרם כלה לדבר והנה רבקה יצאת" וכו', כנ"ל.

ועל־כן עקר תקון התפלה הוא בחדש אלול, שאז מרבים ישראל בתפלות ותחנונים, כי עקר תקון התפלה על־ידי כונות אלול שהם בחינת "הנותן בים דרך", שעל־ידי־זה: "תאבה האשה ללכת אחריך", שזה בחינת: "ויהי הוא טרם כלה לדבר והנה רבקה יצאת", שזה בחינת תקון התפלה, כנ"ל.