# ד

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim1/1788/63/4/

וזה בחינת קריאת התורה בשעת התפלה. כי עקר הדרך מאיר על־ידי התורה, כי התורה מאירה את הדרך, כי על שם זה נקראת 'תורה', על שם שהיא מורה לנו את הדרך, כמו שכתוב (שמות יח, כ): "להורות להם את הדרך אשר ילכו" וכו', וכמו שכתוב (תהלים קיט, לב): "דרך מצו‍תיך ארוץ" וכו', "דרך פקודיך בחרתי" וכו' (שם), וכתיב (משלי ג, יז): "דרכיה דרכי נעם". ועל־כן על־ידי התורה שקורין בשעת התפלה, על־ידי־זה מאירין את הדרך בים, דהינו בבחינת התפלה, ואזי התפלה מקבלת, בבחינת (ברכות לד:): 'אם שגורה תפלתי בפי יודע אני שהוא מקבל', שזה בחינת (בראשית כד, טו): "ויהי הוא טרם כלה לדבר והנה רבקה יצאת", שהוא בחינת (ישעיה סה, כד): "והיה טרם יקראו ואני אענה" וכו'. כי התורה מאירה בחינת הדרך, שהוא בחינת כונות אלול, בבחינת התפלה.

ועל־כן נתקן קריאת התורה בשעת התפלה בשני ובחמישי, שהם הימים שעלה וירד משה בארבעים ימים האחרונים שהם ימי אלול לקבל לוחות אחרונות, כמו שאמרו רבותינו ז"ל (תוספות בבא קמא פב. דבור המתחיל 'כדי' בשם המדרש), כי באלו הימים שקבל לוחות אחרונות, שהם ימי אלול, עשה משה דרך כבושה, שהוא כונות אלול, כמו שכתב רבנו ז"ל במקום אחר (בלקוטי תנינא סימן פב), ועל־כן קורין בתורה באלו הימים שעלה משה וירד, כי עקר קריאת התורה בשעת התפלה הוא כדי להאיר הדרך בים, כנ"ל.