# ה

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim1/1788/63/5/

ועל־כן עקר קריאת התורה בשני וחמישי נתתקן בעת שהלכו ישראל בדרך בלא תורה שלשה ימים ונתיגעו וכו', עמדו נביאים שביניהם ותקנו שיהיו קורין בתורה בשני וחמישי, כמו שאמרו רבותינו ז"ל (בבא קמא פב.). כי עקר תקון קריאת התורה בשני וחמישי הוא בשביל תקון בחינת 'דרך' כנ"ל, כי עקר תקון הדרך הוא על־ידי התורה שהיא מורה דרך כנ"ל, וזה בחינת (משלי ו, כב): "בהתהלכך תנחה אתך" וכו'. ועל־כן כשהלכו ישראל בדרך בלא תורה נתיגעו, ועל־כן תקנו אז דיקא קריאת התורה, כי על־ידי התורה מתקנים בחינת 'דרך' כנ"ל.

ועל־כן תקנו קריאת התורה בשעת התפלה בימים שעלה משה בימי אלול לקבל את התורה ועשה דרך כבושה כנ"ל, כדי להמשיך בחינת כונות אלול להאיר הדרך בים, כדי שתהיה התפלה בבחינת (ברכות לד:): 'אם שגורה תפלתי בפי יודע אני שהוא מקבל', שהוא בחינת (בראשית כד, טו): "ויהי הוא טרם כלה לדבר והנה רבקה יצאת", בחינת (ישעיה סה, כד): "טרם יקראו ואני אענה", שזהו בחינת: "תאבה האשה" - שהיא רבקה - "ללכת" וכו', שזה נעשה על־ידי כונות אלול שנמשך על־ידי קריאת התורה בשני וחמישי וכו' כנ"ל.