# ו

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim1/1788/63/6/

כי שני וחמישי הם בבחינת כונות אלול, בחינת "הנותן בים דרך" הנ"ל. כי בשני נאמר (בראשית א, ו): "יהי רקיע בתוך המים ויהי מבדיל בין מים למים" - בין מים עליונים למים תחתונים. וזה בחינת סוד כונות אלול, בחינת 'דרך' הנ"ל, שנעשה על־ידי בחינת (תהלים קלט, ח): "אם אסק שמים שם אתה ואציעה שאול הנך", 'אם אסק שמים ואציעה שאול' הם בחינת יוד עליונה שעל האלף ויוד תחתונה שתחת האלף, שהם בחינת סגול דקס"א וחיריק דס"ג, שמהם נעשה בחינת ה'דרך', כמבאר בכונות, וכמבאר במאמר 'ויאמר ה' אל משה קרא את יהושע' (בסימן ו') ובמאמר 'כי תצא' (לקוטי תנינא סימן פב), עין שם היטב. וזה בחינת "יהי רקיע בתוך המים ויהי מבדיל בין מים למים", שזה בחינת סוד תמונת אלף, כמובא בתקונים (תקון ה, יט:; תקון מ, פ:), כי מים עליונים הם בחינת יוד עליונה שעל גג האלף, ומים תחתונים הם בחינת יוד תחתונה שתחת גג האלף, ורקיע המבדיל בין מים למים, הוא בחינת הואו שבתוך האלף, כידוע, וזה בחינת "הנותן בים דרך", שהוא בבחינת הבדלה בין מים למים, שעל־ידי־זה נעשה דרך בים, שזה עקר בריאת העולם, כי על־ידי־זה נעשו שמים וארץ. כי בחינת ה'דרך' הנ"ל, שהוא בחינת דרך התשובה, בחינת: "אם אסק שמים שם אתה ואציעה שאול הנך", זה עקר בריאת העולם וקיומו. כי תשובה קדם לעולם (פסחים נד.), ובלא זה אין העולם מתקים, כי עקר בריאת העולם 'בגין דישתמודעין ליה' (זהר בא מב.), דהינו להכיר אותו יתברך בכל מקום, בבחינת: "אם אסק שמים שם אתה ואציעה שאול הנך". נמצא, שיום שני הוא בבחינת "הנותן בים דרך", שהוא בחינת כונות אלול, בחינת אלף כנ"ל, שהוא בחינת "יהי רקיע בתוך המים ויהי מבדיל בין מים" וכו'.