# ז

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim1/1788/63/7/

וזה בחינת יום חמישי, כי בחמישי נאמרה ברכה לדגים, ודגים הם בבחינת זרעו של יוסף שנתברכו "וידגו לרב" וכו' (בראשית מח, טז). כי עקר ה'דרך' המאיר בים הנ"ל הוא בבחינת 'יוסף' שהוא בחינת שמירת הברית, שעל־ידי־זה מאיר ה'דרך' בים כנ"ל. ועל־כן עקר קריעת ים סוף שעליו נאמר "הנותן בים דרך" היה על־ידי יוסף, כמו שכתוב (תהלים קיד, ג): "הים ראה וינס" - "[וינס] ויצא החוצה" (בראשית לט, יב), כמו שדרשו רבותינו ז"ל (בראשית רבה פז, ח). כי יוסף הוא בחינת שמירת הברית, שעל־ידי־זה הוא בחינת "הנותן בים דרך" כנ"ל, שזה הוא בחינת קריעת ים סוף שנעשה 'דרך' בים, בחינת (תהלים עז, כ): "בים דרכך", על־ידי "גאלת בזרוע עמך בני יעקב ויוסף סלה" (שם). כי הדרך נעשה על־ידי בחינת יעקב ויוסף, שהם בחינת שמירת הברית כנ"ל.

ועל־כן נתברכו זרעו של יוסף בברכת דגים, כי הדגים יש להם דרך בים יותר מכל מין חי, כי עקר חיותם במים, וכל מין חי אין לו דרך בים, כי יהיה נטבע שם, והדגים עקר חיותם שם, נמצא, שיש להם דרך בים שחיים והולכים שם, ועל־כן הם בבחינת זרעא דיוסף, שהם בבחינת "הנותן בים דרך" כנ"ל. ועל־כן בחמישי שנאמרה בו ברכה לדגים תקנו חכמינו ז"ל בו נשואין, כמו שאמרו רבותינו ז"ל בכתבות (דף ה.). כי הנשואין דקדשה, דהינו נשואין של ישראל, הם בבחינת "הנותן בים דרך", כמובן בדברי רבנו הנ"ל, על־כן תקנו נשואין בחמישי הואיל ונאמרה בו ברכה לדגים, כי ברכת דגים הם בבחינת זרעא דיוסף, שהוא בחינת 'הנותן בים דרך', שהוא בחינת תקון הברית, בחינת נשואין דקדשה, כנ"ל.

נמצא, ששני וחמישי הם בבחינת "הנותן בים דרך", שהוא בחינת כונות אלול, ועל־כן בהם עלה משה וירד בארבעים ימים האחרונים שהם ימי אלול לקבל לוחות האחרונות, שאז עשה משה בשעת קבלת הלוחות דרך כבושה הנ"ל, כמבאר בדברי רבנו ז"ל (סימן פב תנינא), ועל־כן בימים אלו דהינו בשני וחמישי קורין בתורה בשעת התפלה, כדי להמשיך כונות אלול, כדי להאיר הדרך בים, שזה עקר תקון התפלה, כנ"ל.