# ב

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim1/1788/64/2/

וזה בחינת קריאת התורה אחר התפלה. כי התפלה קוראה ומגלה את הרצון כנ"ל, אך כנגד שלש התפלות, שהם בחינת שלש רגלים מקראי קדש שמגלים את הרצון, כנגד זה יש חיות רעות הנ"ל, שהם בחינת השלש חיות רעות, המובא בתקונים (תקון כא, סג.), שהם קטרוגא דשלש תפלות, שהם כלב, חמור, נץ, שמשם נמשכין כל המחשבות זרות שבתפלה. וידוע ומובן בדברי רבנו ז"ל (סימן סב) שעקר כל המחשבות זרות שבתפלה נמשכין מכפירות ואפיקורסות ופגם אמונה של כל אחד ואחד. [כי אפלו אנשים הכשרים קצת והמון עם שאינם הולכים בדרכי החקירות של הפילוסופים והאפיקורסים, אף־על־פי־כן רבם יש להם בלבולי אמונה ונזרק בהם קצת אפיקורסות בלבם שנמשך להם על־ידי חטאת נעורים וכו', וצריכין התגברות גדול וישועה ורחמים גדולים לגרש ולבער הכפירות ובלבולי אמונה מלבם, וכמבאר בשיחותיו הקדושים של רבנו ז"ל (שיחות הר"ן סימן לב)].

וכל זה נמשך מבחינת השלש חיות רעות הנ"ל, שהם קטרוגא דשלש תפלות כנ"ל, כי הם בחינת קול החיות רעות הנ"ל, שהם בחינת כפירות של חכמי הטבע, שהם שואגים בקולם כנגד קול הקריאה של יום־טוב, שהוא בחינת קול התפלה וכנ"ל.

ובשביל זה קוראים בתורה אחר התפלה, כדי להכניע ולשבר קול שאגת הצוררים שהם קול החיות רעות הנ"ל שהם חכמי הטבע, כי התורה היא בחינת חכמה דקדשה שיש לה כח לקשר כל הרצונות לשרש הרצון, בחינת רעוא דרעוין, ששם שרש התורה, כי משם יוצאת ונמשכת התורה שנתנה בשבועות על־ידי משה רבנו, עליו־השלום, ששרש נשמתו הוא משם, מבחינת 'רעוא דרעוין', ועל־כן נסתלק נשמתו לשם, כי משה רבנו הוא כלליות התורה ששרשה מבחינת רעוא דרעוין. ועל־כן נתנה התורה בשבועות ואז נדמה להם כזקן, כמו שאמרו רבותינו ז"ל (מכילתא בשלח שירה ד). כי זקן הוא בחינת 'מצח הרצון', בחינת 'רעוא דרעוין' שמתגלה על־ידי בחינת הזקן דקדשה כמבאר בהתורה הנ"ל. נמצא, שהתורה שרשה מבחינת רצון שברצונות, ועל־כן קוראין בתורה אחר התפלה, כי זהו בחינת מה שכתוב בהתורה הנ"ל, שלהכניע קול החיות רעות הוא על־ידי חכם דקדשה שמקשר כל הרצונות לשרש הרצון, לרצון שברצונות. וזהו בחינת קריאת התורה אחר התפלה, כי התורה היא בחינת חכם דקדשה שמקשר כל הרצונות לבחינת רצון שברצונות, שמשם שרש התורה כנ"ל, שעל־ידי־זה נכנעין ונופלין ונתבטלין קול החיות רעות שהם חכמי הטבע, ונשמע קול הקריאה של התפלה שהוא בחינת יום־טוב שקוראה ומגלה את הרצון כנ"ל. נמצא שקריאת התורה הוא תקון התפלה, על־כן קוראין בתורה בשעת התפלה. ועל־כן אין קורין בתורה בפחות משלשה פסוקים ותלתא גברא, כנגד שלש תפלות שהם בחינת שלש רגלים שמגלים את הרצון, שתקונם על־ידי התורה שמקשרת כל הרצונות לשרש הרצון כנ"ל.