# ג

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim1/1788/64/3/

ועל־כן קוראין בתורה בשני וחמישי שהם ימי רצון, 'ימי רצון' דיקא, כי עקר קריאת התורה הוא בשביל לגלות הארת הרצון שנתגלה על־ידי התפלה וכנ"ל, כי עקר הארת הרצון שמאיר בשני וחמישי הוא מחמת שבו עלה משה לקבל לוחות האחרונות, כמו שאמרו רבותינו ז"ל (תוספות בבא קמא פב. דבור המתחיל 'כדי' בשם המדרש). וכל זה הוא בחינה הנ"ל המבאר בתורה הנ"ל, דהינו להכניע הכפירות של חכמי הטבע ולהגביר התגלות הרצון, דהינו חזוק האמונה הקדושה, לגלות האמת שהכל מתנהג רק ברצונו יתברך לבד.

כי ארבעים ימים האחרונים שקבל בהם משה הלוחות האחרונות היה ברצון, כמו שאמרו רבותינו ז"ל (רש"י שמות לג, יא): "ואתנפל וכו' כימים הראשונים" (דברים ט, יח) - 'מה הראשונים ברצון - אף האחרונים ברצון, אמר מעתה: אמצעיים היו בכעס', כעס הוא הפך הרצון, וכל זה היה מחמת חטא העגל, שעבדו עבודה־זרה וכפרו ברצון, שלא האמינו שהכל מתנהג רק ברצונו הפשוט יתברך לבד, וטעו בעבודה־זרה, ורצו להמשיך כחות ממקום שרצו להמשיך, שזה היה ענין העבודות זרות שלהם.

נמצא, שחטא העגל הוא פגם הרצון, בחינת כפירות של חכמי הטבע, כי בדורות הראשונים היו כל הכפירות על־פי דרכי העבודה־זרה שלהם, ועכשו בדורות אלו מעת שנתבטל היצר הרע של עבודה־זרה - התגבר היצר הרע של פילוסופיא, שהם כפירות של חכמי הטבע שמכניסין כפירות על־פי חכמתם הרעה. ובאמת הכל אחד, כי שרש חכמתם של חכמי הטבע נמשך מחרטמי מצרים שהיו מכשפים גדולים ובעלי שמות הטמאה, ועל־ידי־זה ידעו גם חכמות גדולות בחכמת הטבע, ועל־כן יסוד ושרש ועקר של כל החכמות שבעולם נמשך מהם, כמובא בספרי המחקרים, שתחלת חכמה זו היה אצל בני קדם ואצל חרטמי מצרים, ואחר־כך הלכה מאמה לאמה עד שבאה ליונים, וכן מאמה לאמה, עד שבעוונותינו הרבים התחילו גם בני ישראל להיות נלכדים ברשת חכמתם הרעה העוקרת את האדם משני עולמות.

[וברב הימים נשכח חכמת הכשוף לגמרי, עד שהם מתלוצצים מעניני כשוף ושדים, וכופרים בדברי רבותינו ז"ל, שאמרו מפרש בגמרא ומדרשים הרבה מעשיות לאין מספר מעניני כשוף ושדים, אשר באמת גם כל חכמתם הרעה בעצמה נמשך מהם כנ"ל].

הכלל, שכל עניני עבודה־זרה של הדורות הקודמים וחטא העגל, הכל הוא בחינת פגם הרצון של חכמי הטבע שכופרים ברצון, ואומרים, שחס ושלום, הכל על־פי מערכת המזלות שהוא חיוב הטבע חס ושלום, ועל־ידי־זה היו הארבעים ימים האמצעיים בכעס שהוא הפך הרצון. אבל אחר־כך בימים האחרונים המתיק משה הכעס, ונתרצה השם־יתברך לישראל, ועל־כן הם ימי רצון, כי בהם חזר משה והמשיך הארת הרצון, והכניעו כפירות של חכמי הטבע, שהוא בחינת פגם חטא העגל כנ"ל שתקן בימים אלו, והמשיך הארת הרצון, ועל־כן הם ימי רצון.

וזהו בחינת שני וחמישי שהם ימי רצון, מחמת שבהם עלה משה לקבל לוחות אחרונות, שהם התקון של חטא העגל שהוא פגם הרצון כנ"ל. ועל־כן קוראין בהם בתורה, כי עקר קריאת התורה הוא בשביל להגביר התגלות הרצון שנתגלה על־ידי התפלה, כנ"ל.