# א

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim1/1788/66/1/

וזה בחינת קריאת התורה בצבור בספר תורה כשרה בנגון ובטעמים, ועקר הקריאה הוא בשבת ויום־טוב, שאז תקן משה לקרות בתורה, אך כשהלכו ישראל בלא מים שלשה ימים, עמדו הנביאים שביניהם ותקנו הקריאה בשני וחמישי, כדי שלא יעברו שלשה ימים בלא תורה, ועזרא תקן בשבת במנחה, כמבאר בדברי רבותינו ז"ל בגמרא (בבא קמא פב.) ופוסקים (ארח חיים סימן קלה סעיף א').

כי עקר הקריאה בתורה הוא בשבת, שאז נתנה תורה כמו שאמרו רבותינו ז"ל (שבת פו:). כי מבאר בהתורה 'תקעו' הנ"ל, שעקר ברור האמונה הקדושה שהוא אמונת חדוש העולם, הוא על־ידי רוח נבואה שמברר המדמה, שבזה תלויה האמונה הקדושה. וזה בחינת מתן תורה, שאז זכו כלם על־ידי משה לרוח נבואה, ואז נתבסס ונתקים העולם וכו', דהינו שנתגלה אז אמונת חדוש העולם וכו', וכן בכל דור ודור בהכרח שיהיו צדיקים שיש להם בחינת רוח נבואה, בחינת רוח הבא מן הקדש וכו', שעל־ידי־זה עקר המשכת אמונת חדוש העולם וכו', עין שם.

ומבאר שם, שע ל־ידי אמונת חדוש העולם זוכין לחדוש העולם של לעתיד וכו', ועל־ידי־זה נתעורר שיר של נפלאות, שהוא שיר פשוט כפול משלש מרבע שיתער לעתיד, שיתנגן על שבעים ושנים נימין וכו', שעל־ידי קול השיר הזה דיקא יכולין להוכיח בבחינת (שיר־השירים א, יב): "נרדי נתן ריחו" וכו', עין שם כל זה היטב.

ועל־כן עקר קריאת התורה בשבת, כי שבת מורה על חדוש העולם, כי זה עקר מצות קדשת שבת, להודיע כי ששת ימים עשה ה' את השמים ואת הארץ וביום השביעי שבת וכו', כמו שכתוב (שמות לא, טז-יז): "ברית עולם ביני ובין בני ישראל וכו' כי ששת ימים עשה ה'" וכו', וכן חדוש העולם של לעתיד הוא גם כן בחינת שבת, כי אז יהיה יום שכלו שבת וכו'.

וזה בחינת כל השירות והזמירות והנגונים שמתעוררין בשבת, שאז נוהגין כל ישראל להרבות בנגונים ובזמירות ושירות, שהכל נמשך מקול השיר והנגון הנ"ל שיתער לעתיד בעת חדוש העולם, שהוא יום שכלו שבת. ועל־כן עקר קריאת התורה בשבת, כי כל הנ"ל הוא בחינת קריאת התורה, כי על־ידי התורה זוכין לכל זה, לברר אמונת חדוש העולם של תחלת הבריאה ולזכות לחדוש העולם של לעתיד וכו' וכנ"ל, שכל זה הוא בחינת שבת כנ"ל.