# טז

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim1/1788/66/16/

וכל זה זוכין רק על־ידי הצדיק הגדול הבעל־כח שיכול להתפלל תפלה־בבחינת־דין, שעל־ ידי־זה נעשה כל התקונים הנאמרים שם, עד שזוכין לבחינת רוח נבואה, שהוא בחינת מתן תורה, שעל־ידי־זה נתגלה אמונת חדוש העולם וכו', שעל־ידי־זה זוכין לחדוש העולם שלעתיד וכו', שעל־ידי־זה זוכין לנגון הנ"ל, שעל־ידי־זה יכולין להוכיח את כל אחד בבחינת התוכחה של משה, שעל־ידי־זה הפך עו‍נות לזכיות והוסיף בהם ריח טוב, בבחינת (שיר־השירים א, יב): "נרדי נתן ריחו" וכו', שבשביל זה צריכין לחפש הרבה ולבקש מהשם־ יתברך הרבה שיזכה למצא את הצדיק הבעל כח הזה וכו' כמו שכתוב שם, ואזי כל אחד כפי מה שזוכה לקבל כח דקדשה מהצדיק הזה, כמו כן ממשיך על עצמו קדשת אמונת חדוש העולם וכו', שעל־ידי־זה זוכה שתהיה התורה והעבודה אצלו בכל יום מחדש [כמבאר מזה במקום אחר (הלכות ספר־תורה הלכה ד; הלכות שלוחין הלכה ה')].

וזהו: ואת זעקתם שמעת על ים סוף ותתן אותות ומופתים בפרעה וכו', כי כל קריעת ים סוף והאותות והמופתים שנתן בפרעה וכו', הכל היה על־ידי המטה־עז, שהוא בחינת התפלה־בבחינת־דין של הבעל כח הנ"ל, כמו שכתוב שם (באות ג') על פסוק (תהלים קו, ל): "ויפלל", שהוא ראשי תבות: " ו 'השלך ל 'פני פ 'רעה י 'הי ל 'תנין" וכו' (שמות ז, ט). ועל־ידי־זה זכו לקבלת התורה, על־ידי כל התקונים הנ"ל, שעל־ידי־זה זוכין לבחינת חדוש העולם וכו', שעל־ידי־זה זוכין שיהיו דברי תורה אצלו בכל יום כחדשים וכנ"ל. וזהו שנסמך לזה: ותעש לך שם כהיום הזה - כי על־ידי־זה אנו זוכין להגדיל שמו יתברך בכל יום מחדש, שזהו בחינת "כהיום הזה", שהוא כל יום ויום שהאדם עומד בו כל ימי חייו וכנ"ל, שכל זה זוכין על־ידי התפלה־בבחינת־דין של הבעל־כח, שעל־ידי־זה עשה כל האותות והמופתים וכו', ועל־כן נסמכו זה לזה, וכנ"ל.