# יז

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim1/1788/66/17/

הכלל, שכל מי שרוצה לחוס על עצמו ולחשב על תכליתו הנצחי, כל תקנתו, שאיך שהוא איך שהוא - יהיה בעיני עצמו בכל יום ויום כבריה חדשה ממש, וכמו שמבאר בשלחן ערוך ובפוסקים (סימן מו) לענין כל ברכות השחר שמברכין בכל יום, שכלם הם בשביל שנעשה כבריה חדשה, כמו שמברכין: 'המחזיר נשמות לפגרים מתים' וכו', וכן 'שלא עשני גוי' וכו', וכן: 'הנותן ליעף כח', שנאמר על התחדשות הנשמה שהוא השכל וכו'. ועל־כן איך שהוא צריך שתהיה העבודה שעוסק בכל יום חדשה אצלו לגמרי, כי כל אחד מישראל איך שהוא כל זמן ששם ישראל נקרא עליו, הוא עושה כמה מצו‍ת בכל יום, כי מניח ציצית ותפלין, ואומר ברכת השחר וקריאת־שמע ותפלה, והרבה אומרים תהלים ולומדים תורה מעט או הרבה. אך העקר, שיראה לישב דעתו בכל יום שזה היום שעומד בו עדין לא היה בעולם, וכן לא יהיה עוד יום הזה בעולם, והעבודה להשם־יתברך שצריכין בזה היום היא חדשה לגמרי, ורק האדם שעומד באותו היום באותו הדור צריך לעסק בזה, וכמו שכתוב ב'שערי־ ציון' (השיך ליום ו'): 'כי עליך נפל חובת היום'.

ואפלו אם יודע בעצמו שמעשיו מקלקלין הרבה וכו' וכבר נכשל במעשיו פעמים אין מספר, אף־ על־פי־כן זה היום הוא חדש לגמרי, ויכול גם ממקומו שהוא שם להגדיל ולקדש שמו יתברך, כי "בכל מקום מקטר ומגש לשמי" (מלאכי א, יא): "בכל מקום" דיקא, אפלו במקומות הטמאים לגמרי של העובדי־עבודה־ זרה, כמו שאמרו רבותינו ז"ל (מנחות קי.) על פסוק זה, מכל שכן איש הישראלי אפלו הגרוע שבגרועים, מאחר שעתה כונתו לשמים ורוצה עתה להניח טלית ותפלין ולהתפלל וכו', שבודאי הוא מגדל ומקדש שמו יתברך מחדש כפי אותו היום, שזאת העבודה אינו יכול להשלים שום מלאך ושרף וכו'. ואפלו נשמות קדושות של ישראל שבגן עדן העליון אינם יכולים להשלים העבודה הזאת, כי "לא המתים יהללו יה" וכו' (תהלים קטו, יז), כי "במתים חפשי" כתיב (שם פח, ו), וכמו שאמר חזקיהו (ישעיה לח, יט): "חי חי הוא יודך כמוני היום, אב לבנים יודיע אל אמתך", "כמוני היום" דיקא, הינו כמו שאני היום באיזה מדרגה פחותה, מאחר שאני חי, אני דיקא צריך להודות לך. אדרבא, כל מה שיודע בנפשו שהוא גרוע ומקלקל ביותר, על־ידו דיקא יתגדל ויתקדש שמו הגדול ביותר, בבחינת (זהר יתרו סט:): 'כד אתי יתרו וכו' כדין אסתלק ואתיקר שמא דקדשא בריך הוא עילא ותתא', כמו שכתב אדמו"ר ז"ל (בסימן י'): שעקר גדלתו של השם־יתברך כשהרחוקים מתקרבים וכו', ומביא שם מאמר זה של הזהר הקדוש, וכן במקומות הרבה.

וזהו (נחמיה ט, י): כי ידעת כי הזידו עליהם ותעש לך שם כהיום הזה - שדיקא על־ידי מה שהזידו עליהם וכבשו אותם בגלות מר כזה בגוף ונפש וכו', על־ידי־זה דיקא: ותעש לך שם כהיום הזה, כי כל מה שהבעל דבר מתגבר על האדם ביותר, כשהאדם חזק בדעתו ומחזק עצמו בכחו של הבעלי כח הנ"ל, אזי אדרבא! נתהפך הכל לטובה, בבחינת "נרדי נתן ריחו" הנ"ל, שעל־ידי־זה נתגדל ונתקדש שמו יתברך ביותר על־ידו דיקא, וכנ"ל.