# יח

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim1/1788/66/18/

ובשביל זה תקנו לנו משה רבנו והנביאים לקרות בתורה בצבור, כדי להזכיר אותנו בכל פעם מתן תורה, כדי שנזכה לקבל עלינו קבלת התורה בכל יום מחדש כנ"ל. ועל־כן עקר קריאת התורה בשבת ויום־טוב שבו נתנה תורה וכו' וכנ"ל, אבל אחר־כך כשהלכו שלשה ימים וכו' - תקנו לקרות בצבור גם בשני וחמישי, כי ראו שאין מספיק להזכיר בשבת לבד על כל ימות השבת, על־כן תקנו לקרות גם בשני וחמישי, להזכיר בתוך כל שלשה ימים מתן תורה בסיני שנתנה לשלשה ימים.

כי "הן כל אלה יפעל אל פעמים שלוש עם גבר" (איוב לג, כט), כי בהכרח שיעברו על כל אדם עליות וירידות הרבה מאד, והכל בשביל התחדשות הנ"ל, שבשביל זה נברא יום ולילה, אור וחשך, והוא יתברך מאפיל ומאיר בגשמיות וברוחניות בכלל ובפרט בכל אדם ובכל זמן, וכמו שפרש רש"י על פסוק "אתם נצבים היום" וכו' (דברים כט, ט) שנאמר אחר התוכחות: 'כיום הזה שהוא מאפיל ומאיר כך עתיד להאפיל ולהאיר לכם, וכל התוכחות וכו' הן הן המציבין אתכם' וכו'. כי לעולם ידו על העליונה וגומר ברחמיו תמיד כרצונו, ועל־כן: "יחינו מימים, ביום השלישי יקמנו ונחיה לפניו" (הושע ו, ב), וכמו שאמרו במדרש רבה (בראשית־רבה צא, ז) על פסוק (בראשית מב, יח): "ויאמר להם יוסף ביום השלישי" וכו' - ש'לעולם אין הקדוש ברוך הוא משהה הצדיקים בצרה שלשה ימים וכו', וכן לדוד וליונה וכו''; "כי הוא יכאיב ויחבש, ימחץ וידיו תרפינה" (איוב ה, יח), וכתיב (שמואל־א ב, ו־ז): "ה' ממית ומחיה, מוריש ומעשיר, משפיל אף מרומם, מוריד שאול ויעל", (ועין לקמן בסוף הלכה זאת).

ובשביל כל זה קורין בתורה בצבור בנגון ובטעמים בכל שלשה ימים, כדי להזכיר אותנו בתוך כל שלשה ימים יום מתן תורה בסיני לשלשת ימים וכו', כדי שעל־ידי־זה נזכיר בכל יום ויום שתהיה התורה והעבודה אצלנו מחדש, שזה העקר, וכנ"ל.