# כ

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim1/1788/66/20/

וזה בחינת 'אהיה' השלישי, שאמר לו עוד: "כה תאמר וכו' אהיה שלחני אליכם". כי אם תדקדק בדברי התורה 'קרא את יהושע' הנ"ל, תראה שמדבר שם בכלל משלשה מיני תשובות, כי בתחלה מבאר שם שהתשובה הוא בחינת 'אהיה - אנא זמין למיהוי' וכו', ואחר־כך כתב שם שצריכין לעשות תשובה על תשובה, כי אפלו בשעה שאדם אומר 'חטאתי' וכו' - גם זה אי אפשר לומר בלי פניה וכו', נמצא, שצריך לעשות תשובה על תשובה, ואחר־כך כתב: 'ואפלו מי שעשה תשובה שלמה, אף־על־פי־כן צריך לעשות תשובה על תשובה', דהינו שצריך בכל פעם לשוב על השגתו הראשונה וכו', שזהו בחינת שבת, בחינת עולם הבא' וכו', עין שם היטב. נמצא, שבדרך כלל מזכיר כאן שלש תשובות, דהינו תשובה הראשונה, ואחר־כך מה שצריך לעשות תשובה על תשובה מחמת שהתשובה הראשונה לא היתה עדין בשלמות כראוי כנ"ל, וזהו בחינת תשובה שניה, ואף־על־פי שיש בזה אלפים ורבבות מדרגות ובחינות שצריך בכל פעם להתחיל ולשוב על תשובה הראשונה שלא היתה כראוי. אבל כל זה נכלל בשתי תשובות, שהוא תשובה הראשונה שהתחיל להתקרב להשם־ יתברך, ואחר־כך מה שמחזק את עצמו בכל פעם ואינו מניח את עצמו לפל ומתחיל בכל פעם מחדש, שזהו בעצמו בחינת 'בקי ברצוא בקי בשוב' שמבאר שם אחר־כך, (ועין בדברינו בזה במקום אחר) - כל זה הוא בחינת תשובה שניה. אבל אחר־כך כשזוכה לתשובה שלמה באמת כראוי בתכלית השלמות בלי שום פניה, ואף־על־פי־כן הוא עושה תשובה על תשובה דהינו על השגתו הראשונה וכו' כמו שמבאר שם - זהו ענין אחר לגמרי. וזהו בחינת תשובה שלישית. וכל תשובה ותשובה הנכללין בשלש תשובות כנ"ל היא בחינת 'אהיה', שהוא בחינת 'אנא זמין למהוי', שצריך להתחיל להכין את עצמו בכל פעם מחדש כנ"ל.

וזהו בחינת שלש פעמים 'אהיה' שגלה השם־יתברך למשה אז - שגלה לו שיוליך את ישראל בדרך זה שיתחילו בכל פעם מחדש, ואפלו אם אין יכולין לעשות כלום מגדל התגברות הגלות בגוף ונפש ופרנסה, אף־על־פי־כן יתחילו בכל פעם להכין ולהזמין את עצמם, בבחינת 'אהיה - אנא זמין למהוי' וכו'. ועל־ידי דרך זה בודאי יוציא אותם מזהמתם וטמאתם, שזה עקר הגלות, ויקרב אותם לשמו יתברך.

ועל־כן תכף אחר־כך גלה לו מיד עקר השם הקדוש שהוא שם הויה ברוך הוא, כמו שכתוב שם: ויאמר לו אלקים עוד כה תאמר וכו', הויה אלקי אבותיכם שלחני אליכם וכו'. כי זה ידוע, שכל התורה והמצו‍ת שבהם תלוים כל העולמות, כלם כלולים בשם הויה ברוך הוא, שהוא עקר ושרש כל השמות כלם, ועל־כן בכל הברכות וההודאות ובכל התפלות ובכל המצו‍ת אנו מכונים העקר לשם זה, וכל התקונים שנעשים בכל העולמות על־ידי כל תורה ומצוה, וכן להפך, חס ושלום, כל הפגמים שפוגמים על־ ידי כל עברה או בטול מצוה, כל הפגמים והתקונים עקרם בשם זה, כמובן בכל הספרים הקדושים, נמצא, שעקר ההתקרבות להשם־יתברך בתורה ומצו‍ת ותפלה וכו' הוא על־ידי שם זה.

אבל אי אפשר שיתקים זה השם אצלו לעולם, כי אם על־ידי בחינת 'אהיה', שהוא בחינת 'אנא זמין למהוי', שהוא להתחיל בכל פעם מחדש כנ"ל. ועל־כן אחר שגלה לו שלש פעמים 'אהיה', שהוא עקר כלל כל העצות והדרכים והנתיבות להתקרב לשמו הגדול יתברך, שהוא על־ידי שיקבלו על עצמן להתחיל להזמין ולהכין עצמן בכל פעם מחדש, אז דיקא גלה לו מיד עקר שם העצם שהוא שם הויה ברוך הוא, שבו תלוי הכל כל התקונים וכו', ואמר לו: "זה שמי לעלם וזה זכרי לדר דר", כי עתה בודאי יתקים שמו וזכרו לעולם לדור ודור, מאחר שכבר הקדים לגלות העצה הנ"ל, שהוא בחינת שהקדים הרפואה קדם למכה כדרכו יתברך, כמו שאמרו רבותינו ז"ל (מגלה יג:), שהוא מה שגלה לו סוד שלש פעמים 'אהיה', שהוא להכניס בלב ישראל להתחיל בכל פעם מחדש, שעל־ידי־זה ישארו קימים בקדשת ישראל תמיד, יהיה איך שיהיה, בכל מה שיעבר עליהם בכל הגליות, בגוף ונפש ופרנסה בכלל ובפרט וכו'. ועל־כן על־ידי־זה יתקרבו לשמו הגדול, שהוא שם הויה ברוך הוא, ויתקים אצלם לנצח, בבחינת: "זה שמי לעלם וזה זכרי לדר דר", וכנ"ל.