# כא

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim1/1788/66/21/

ועתה נוכל לומר שבשביל זה תקנו רבותינו ז"ל להתחיל כל סדר וסדר שלש פעמים בכל שבוע, דהינו בשבת במנחה ובשני וחמישי, שבכל אלו השלש פעמים חוזרים לאחוריהם ומתחילין הסדר מתחלתו, ואחר־כך בשבת הבאה חוזרים ומתחילין הסדר מתחלתו וגומרים אותו, וכן בכל שבת ושבת. כי כבר מבאר, שקריאת התורה בצבור הוא להזכיר ולעורר את האדם שיתחיל בכל פעם מחדש, שזה עקר קבלת התורה כנ"ל, על־כן מתחילין כל סדר שלש פעמים בכל שבוע, כנגד שלש פעמים 'אהיה' הנ"ל שגלה השם־יתברך למשה בתחלת הגאלה שעקרה היה מתן תורה, שהם מרמזים שצריכין להתחיל בכל פעם מחדש, כנ"ל. וזה מרמז מה שמתחילין הסדר שלש פעמים, ובכל פעם חוזרים ומתחילין אותו מחדש, כנגד שלש פעמים 'אהיה' הנ"ל וכנ"ל.

ואחר־כך חוזרים ומתחילין בשבת הבאה וגומרים הסדר בשלמות, כי על־ידי כל אלו ההתחלות הכלולים בשלש כנ"ל, על־ידי־זה זוכין אחר־כך להתחיל ולגמר בשלמות, כי 'לית רעותא טבא דאתאביד' (אין רצון טוב שנאבד) (זהר תרומה קנ:), מכל שכן עובדא ועשיה טובה שעושין בכל פעם שמתחילין בעבודת ה', וכלם מתקרבין ומתקבצין לעזרתו, עד שזוכה להתחיל ולגמר עבודתו כראוי, שזהו בחינת מה שאחר אלו השלש פעמים שמתחילין הסדר מתחלתו בכל פעם ואין גומרין אותו, אחר־כך מתחילין אותו בשבת וגומרין אותו, כי כן הדבר בעבודת ה', שהוא בחינת קבלת התורה וכנ"ל.