# כב

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim1/1788/66/22/

וכל זה הוא בחינת שיר פשוט כפול ומשלש ומרבע, שהוא הנגון הקדוש שזוכין על־ידי בחינת קבלת התורה שהוא בחינת נבואה, שנמשך על־ידי כל התקונים המבארים שם. כי שיר פשוט כפול ומשלש ומרבע הוא בחינת שם הויה ברוך הוא באחורים, שכותבים תחלה היו"ד, ואחר־כך י"ק, ואחר־כך יק"ו וכו', נמצא, שחוזרים בכל פעם לאחוריו לתחלת השם. וזהו בחינת מה שחוזרים בכל פעם ומתחילין מחדש, [וכן מבאר בהתורה 'ויסב אלקים' בסימן סב חלק א' שההתחלה בכל פעם זה בחינת השם שכותבין באחורים וכו'; עין שם]. וכן הוא שלש פעמים, שהוא בחינת שיר פשוט, כפול, משלש, שהוא י' י"ק יק"ו, שבכל אלו השלש פעמים חוזרים לאחורים לתחלתו ואין גומרים השם, ואחר־כך מתחילין אותו וגומרים, שהוא בחינת מרבע, שהוא שם הויה בשלמות, זהו בחינה הנ"ל שאחר־כך בפעם הרביעי שהוא בשבת הבאה, מתחילין הסדר וגומרים, וזוכין לבחינת קבלת התורה בשלמות, שהוא שמא דקדשא בריך הוא, שעל־ידי־זה נשלם השיר והנגון הנ"ל שהוא שיר פשוט כפול משלש ומרבע. כי 'פשוט כפול משלש' נמשך בשלש פעמים שקראו קדם שבת, ו'מרבע' נמשך בשבת, שהוא ההתחלה והגמר וכנ"ל, ואז נתקים: "זה שמי לעלם" וכו' וכנ"ל.

וכל זה הוא בסדר של שבוע זאת, ואחר־כך תכף בשבת במנחה חוזרים ומתחילים הסדר השני ומתנהגים בו כנ"ל, וכן בכל שבת ושבת, עד שגומרים בכל שנה כל התורה כלה מ"בראשית" עד "לעיני כל ישראל", שהכל להמשיך אמונת חדוש העולם בכל העולם כלו וכנ"ל. ואחר־כך תכף שגומרים אותה בשמיני עצרת ושמחת תורה, חוזרים ומתחילים אותו מיד "בראשית", כי כן הדבר, שצריכין בכל דור ודור, ובכל שנה ושנה, ובכל שבוע ושבוע, ובכל יום ויום להתחיל התורה, וכמה וכמה פעמים צריכין להתחיל ואין גומרים, וכל זה כלול בשלש פעמים 'אהיה' וכנ"ל. ואחר־כך כשגומרים, כפי הגמר כן זוכין ליחד שם הויה ברוך הוא ששם עקר התקון, וכנ"ל.