# כו

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim1/1788/66/26/

וזה בחינת קריאת מפטיר שתקנו לקרות בנביא אחר קריאת התורה בשבת ויום־טוב, שאז עקר הקריאה, והטעם, מובא בפוסקים (לבוש וב"ח ארח־חיים סימן רפד), כי פעם אחת גזרו שלא לקרות בתורה והיו קורין בנביאים וכו', ואחר־כך נתבטלה הגזרה ונשארה התקנה במקומה, שגם כשקורין בתורה - יקראו אחר־כך בנביא מעין הפרשה, שהוא קריאת המפטיר.

הינו על־פי המבאר בתורה 'תקעו' הנ"ל, שבכל דור יש צדיקים שיש להם איזה בחינת רוח הקדש שהוא בחינת רוח נבואה וכו', שעל־ידי־זה עקר ברור המדמה, שהוא ברור האמונה. וצריך כל אחד הרוצה לחוס על תכליתו הנצחי - לחפש ולבקש מאד מאד אחרי צדיקים כאלה, כי כל האמונה הקדושה שעקרה היא אמונת חדוש העולם תלוי בזה וכו', כמו שכתוב שם, וכבר בארנו, שזהו בחינת קריאת התורה בצבור, שהוא בחינת המשכת קבלת התורה וכו' כנ"ל, ועל־כן אחר קריאת התורה קורין בנביא למפטיר, להודיע ולהורות, שעקר המשכת קדשת האמונה הקדושה, שהוא בחינת קבלת התורה, עקרה נמשך בכל דור על־ידי הנביאי־אמת, שהם בחינת בעלי רוח־הקדש שבכל דור, שעל־ידיהם לא תשתכח התורה מישראל.

ועל־כן המפטיר קורא בתורה תחלה שלשה פסוקים משום כבוד התורה, ואחר־כך מברך על ההפטרה וקורא בנביא, להורות, שעקר הוא התורה שנתנה על־ידי משה רבנו שהוא רבן של כל הנביאים, ו'אין נביא רשאי לחדש דבר מעתה' (מגלה ב:), אך כל הנביאים שאחריו, לא באו רק לחזק דברי תורה ולהמשיך ברור האמונה בכל דור ודור על־ידי רוח הקדש שלהם, שזה אינו נפסק לעולם כנ"ל.

ועל־כן אפלו בעת שמלכות הרשעה התגברו וגזרו שלא לקרות בתורה, כי רצו להשכיח, חס ושלום, התורה מישראל, נתיעצו בני ישראל הקדושים ועשו תקנה נפלאה - לקרות בנביאים, כי על־ידי המשכת הנביאים לא תשתכח התורה, כי הנביאים הם מבררים האמונה, שזה עקר קבלת התורה כנ"ל. ועל־כן גם עתה שנתבטלה הגזרה, נשארה התקנה במקומה לקרות בנביאים למפטיר, להורות, שגם עכשו כל תקותנו שתתקים התורה ולא תשתכח עוד הוא על־ידי בחינת הנביאים שהיו בכל דור, שהמשיכו ברוח קדשם ברור המדמה, שהוא ברור האמונה. וכן עתה בכל דור ודור, כל קיומנו הוא על־ידי הצדיקים בעלי רוח הקדש שהם מבררים האמונה כנ"ל.

ועל־כן אומרים בברכת ההפטרה ומספרין בשבח נוראות גדלתו יתברך, שבודאי יגמר הכל כרצונו עד שיבוא משיח, כמו שאומרים בברכות שלאחריה: צור כל העולמים צדיק בכל הדורות, האל הנאמן האומר והעושה המדבר והמקים שכל דבריו אמת וצדק וכו', ודבר אחד מדבריך אחור לא ישוב ריקם וכו', וכן: על כסאו לא ישב זר וכו', כי בשם קדשך נשבעת לו שלא יכבה נרו לעולם ועד וכו'. כי כל זה נזכה על־ידי כח הצדיקים בעלי רוח הקדש שבכל דור ודור, שעל־ידי־זה זוכין לאמונת חדוש העולם עד שזוכין לבחינת חדוש העולם של לעתיד וכו', שעל־ידי־זה זוכין לקול השיר הנ"ל, שעל־ידי־זה גדלין כל הריחות והיראות שהם בחינת התנוצצות משיח וכו', כמו שכתוב שם. וזהו בחינת: 'צדיק בכל הדורות', כי השם־יתברך מגלה אלקותו וצדקתו בכל הדורות על־ידי צדיקי אמת בעלי רוח הקדש שבכל דור שעל־ידם עקר ברור האמונה, שעל־ידי־זה עקר התגלות אלקותו יתברך בכל דור ודור.