# כז

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim1/1788/66/27/

וזהו לשון 'הפטרה' ו'מפטיר', שהוא לשון גמר, כי עקר הגמר והפטור מכל השעבודים והחובות והצרות, שעקרם צרות הנפש, הוא על־ידי בחינת הנביאים שמכניסים קיום התורה בעולם, שהם הצדיקי אמת שבכל דור בעלי רוח־הקדש, שעל־ידם לא תשתכח התורה והאמונה מישראל וכנ"ל. ועל־כן נקרא 'הפטרה', כי על־ידם תתקרב הגאלה שלמה לגאלנו ולפטרנו מכל הצרות בגוף ונפש במהרה בימינו אמן סלה. גם 'הפטרה' הוא לשון התחלה, כמו שפרש רש"י על פסוק (שמות לד, יט): "פטר רחם", שהוא לשון פתח והתחלה, כמו (משלי יז, יד): "פוטר מים" וכו'. ושניהם אמת, כי קריאת הפטרה מרמז על ההתחלה ועל הגמר, כי עקר קריאת ההפטרה שקורין בנביא אחר קריאת התורה, הוא בשביל להמשיך קדשת קבלת התורה בכל דור, שעקרה הוא שנזכה להתעורר להתחדש בכל יום ויום להתחיל בכל יום מחדש וכנ"ל, וזהו לשון 'הפטרה', שהוא לשון התחלה כנ"ל. ועל־ידי־זה בעצמו נזכה לגמר הגאלה לפטר כל הצרות וכל השעבודים, כי על־ידי כל אלו היראים שילכו בדרך זה - לבלי להניח להפיל את עצמן בשום אפן בעולם, רק להתחיל בכל יום מחדש, על־ידי־זה נזכה לביאת משיח שנמשך על־ידי כל הבחינות הנ"ל, כמו שכתוב שם (באות י') על פסוק (בראשית מט, טו): "וירא מנוחה כי טוב" וכו', עד "ויהי למס עובד" וכו', עין שם. נמצא, שעל־ידי שמתגברין להתחיל בכל יום מחדש, נזכה לגמר טוב שהוא גמר הגאלה שלמה, וכל זה זוכין על־ידי בחינת הנביאים, שהם בחינת צדיקי אמת שבכל דור כנ"ל, ועל־כן קורין בנביא אחר קריאת התורה כנ"ל, ועל־כן נקרא 'הפטרה', לשון התחלה ולשון גמר, וכנ"ל.

ועל־כן בשבועות, שהוא קבלת התורה, שהעקר לקבל התורה מחדש באפן שנזכה לקימה, על־כן נוהגין שמתחילין ההתחלה מכל ספר ומסימין הגמר, הינו בחינה הנ"ל, שעל־ידי שמתחילין בכל פעם מחדש, על־ידי־זה זוכין לגמר כנ"ל. כי בכל שנה ושנה בשבועות שהוא זמן מתן תורתנו, צריכין להמשיך עלינו מחדש הארת קדשת כל הצדיקים שהתחילו תקונים נוראים וגמרו, שהם בחינת ספריהם הקדושים שגלו בעולם. והעקר הוא ספרי תנ"ך וש"ס משניות, שהם כלל כל התורה שבכתב ובעל פה, על־כן אומרים ההתחלה והסוף מכל ספרים הנ"ל, כדי להמשיך עלינו מחדש התחלת תקונם, שעל־ידי־ זה זוכין לגמר בכי טוב, וכנ"ל.