# כט

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim1/1788/66/29/

וזהו בחינת 'שנים מקרא ואחד תרגום', כי עקר המשכת רוח נבואה, שהוא בחינת קבלת התורה מחדש בכל דור ובכל יום, הוא על־ידי הצדיק הבעל כח שעוסק לתקן השלשה מחין על־ידי כל התקונים המבארים שם. וזהו בחינת 'שנים מקרא ואחד תרגום', שהם בחינת תקון השלשה מחין, שהם 'חכמה בינה דעת', כי 'שנים מקרא' הם בחינת 'חכמה ובינה' שהם 'תרין רעין דלא מתפרשין', 'ואחד תרגום', בחינת מח השלישי שהוא הדעת, ששם צריכין עקר התקון לברר הדעת מאחיזת 'עץ הדעת טוב ורע' שחטא בו אדם הראשון ביום הששי, שעל־ידי־זה נתבלבל המדמה על־ידי זהמת הנחש, שעל־ידי־זה כל הקלקולים. והעקר הוא בלבול אמונת חדוש העולם שצריכין הצדיקים לברר ולתקן בכל דור ודור, וכמבאר לעיל (באות יא ויב), שעקר התקון צריכין בבחינת המח השלישי שהוא הדעת.

וזהו בחינת 'ואחד תרגום', כי 'תרגום' בגימטריא 'תרדמה', בחינת תקון המדמה שהוא בחינת שנה ותרדמה, שתקונו על־ידי בחינת תרגום שנאמר ברוח הקדש על־ידי אונקלוס הגר. כי על־ידי הגרים נתתקן ביותר כל הנ"ל, עד שנמשך בחינת קבלת התורה שנכתבה בפרשת "וישמע יתרו", כי יתרו שמע ונתגיר על־ידי ששמע קריעת ים סוף ומלחמת עמלק, שנמשך מהתפלה־בבחינת־דין של הבעל כח וכו', כמבאר שם היטב (באות ג), שעל־ידי־זה נתרבה כבודו יתברך וכו' עד שזכו לקבלת התורה, כמו שכתוב שם, עין שם, שעל־ידי־זה נתברר המדמה שהוא בחינת תרגום, ועל־כן נאמר התרגום על־ידי אונקלוס הגר דיקא, וכנ"ל.