# ל

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim1/1788/66/30/

ועקר בחינת קבלת התורה הוא לברר המדמה, כדי שנזכה לאמונה שלמה שעקרה הוא אמונת חדוש העולם, שעל־ידי־זה זוכין לחדוש העולם שלעתיד, שעל־ידי־זה נמשך השיר הנ"ל. וזה זוכין על־ידי תקון המחין כנ"ל, כי השני מחין 'חכמה ובינה' הם בחינת י"ק, כידוע, ועל־ידם נברא העולם הזה והעולם הבא, כמו שכתוב (ישעיה כו, ד): "כי ביה ה' צור עולמים", כמו שאמרו רבותינו ז"ל (מנחות כט:), שזהו בחינת חדוש העולם של תחלת הבריאה, שהוא בחינת בריאת העולם הזה, וחדוש העולם של לעתיד, שהוא בחינת בריאת העולם הבא, כי כל העולם הבא יזכה כל אחד בעת חדוש העולם לעתיד. ועל־כן על־ידי תקון המחין זוכין לשני עולמות, שהם בחינת אמונת חדוש העולם הזה וחדוש העולם שלעתיד.

אבל אי אפשר לזכות לזה כי אם על־ידי ברור 'עץ הדעת טוב ורע', כי האדם נברא ביום הששי, כדי שעל־ידו יהיה נכלל כל הבריאה בשבת, והעקר היה תלוי על־ידי שיהיה נזהר מפגם אכילת 'עץ הדעת טוב ורע'. כי כל הבריאה שנבראה בששת ימי המעשה מיום ראשון עד יום הששי, כל זה הוא חדוש העולם הזה שנבראה באלו הימים, ושבת הוא בחינת עולם הבא, בחינת חדוש העולם של לעתיד. ועקר התקון שיהיה נכלל העולם הזה בהעולם הבא, ששת ימי המעשה בשבת, כי אי אפשר לזכות ליום שכלו שבת שהוא חדוש העולם של לעתיד, כי אם מי שטרח בערב שבת, כמו שאמרו רבותינו ז"ל (עבודה זרה ג.). ועקר הטרחא בערב שבת, שהוא כלל העולם הזה, הוא לעמד בנסיון בזה העולם, שכל הנסיונות נמשכין מבחינת 'עץ הדעת טוב ורע'.

ועל־כן צריכין ביום הששי דיקא לקרות שנים מקרא ואחד תרגום, כמובא בכתבי האר"י (פרי־עץ־ חיים שבת, פרק ג), כי אז ביום הששי נברא האדם, ואז צריכין לכלל העולם הזה בהעולם הבא על־ידי תקון השני מחין - י"ק, שבהם נבראו, שעקר התקון על־ידי שמבררין המח השלישי שהוא הדעת, שמחברם יחד, כידוע, ששם עקר כל הנסיונות, כי שם אחיזת 'עץ הדעת טוב ורע' שהיה צריך האדם לבררו אז אם היה נזהר שלא לאכל ממנו, ועתה עוסקים כל הצדיקים והיראים הנלוים אליהם לעסק בתקון זה בכל דור ודור, וכפי התקון - כן זוכין לחבר ולכלל העולם הזה והעולם הבא יחד, שהם בחינת שני המחין הנ"ל. כי על־ידי אמונת חדוש העולם הזה זוכין לחדוש העולם של לעתיד, שזה נמשך על־ידי תקון המחין כנ"ל, נמצא, שעל־ידי תקון המחין נכללין יחד, כי כן הדבר, כי שרשם משני המחין הנ"ל. ועקר התקון על־ידי ברור המח השלישי שהוא הדעת, ששם כל הנסיונות וכו', שעל־ידי־זה נכללין יחד כפי מה שזוכין לברר על־ידי כל הבחינות הנ"ל.

ועל־כן כל העולם היה תלוי עד ששה בסיון שנרמז בה' ד"הששי" דיקא (שבת פח.), כי עקר התקון על־ידי בחינת 'יום הששי' דיקא, שאז הוא בחינת לחם משנה, כי אז צריכין לכלל שני העולמות יחד העולם הזה והעולם הבא, על־ידי שממשיכין אמונת חדוש העולם של עכשו שהוא בחינת העולם הזה, שעל־ידי־זה זוכין לאמונת חדוש העולם של לעתיד, שכל זה תלוי בקבלת התורה, שעל־ידי־זה נתברר המדמה וכו', וכנ"ל.