# לא

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim1/1788/66/31/

ועל־ידי ה' ד"הששי" נשלם השם הקדוש 'הויה' ברוך הוא, שהוא נרמז בראשי תבות: " י' ום ה' ששי ו' יכלו ה' שמים" (בראשית א, לא-ב), שמשם מתחילין הקדוש בשבת, שאז נכללין ששת ימי המעשה בשבת, שהוא בחינת חדוש העולם של לעתיד, שעל־ידי־זה זוכין לשיר פשוט כפול משלש מרבע, שהוא בחינת ארבע אותיות הויה. וזהו בעצמו בחינת ע"ב [שבעים ושתים] תבות של קדוש, כי שיר פשוט וכו' עולה ע"ב כנ"ל, כי הקדוש על היין הוא בבחינת שיר הנ"ל, בבחינת (ברכות לה.): 'אין אומרים שיר אלא על היין', הינו שיר פשוט וכו' שעולה ע"ב, בחינת ע"ב תבות דקדוש עם השתי תבות 'יום הששי' כמובא (שער הכונות קדוש דרוש א), שהכל כלול בשם הויה שמרמז בראשי תבות "י'ום ה'ששי ו'יכלו ה'שמים" וכנ"ל. גם תבת "ויכלו" עולה ע"ב, כמובא, כי "ויכלו" לשון תכלית, שבסוף יום הששי כלתה מלאכתו של יוצר בראשית, שעקרה בשביל התכלית שהוא שבת, שהוא 'תכלית שמים וארץ' (בתפלת ערבית בליל שבת), שעקר התכלית הוא השיר והנגון הנ"ל שעולה ע"ב שיתער אז וכו', וכנ"ל.

[שיך לעיל]