# לג

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim1/1788/66/33/

וזהו מה שהזכירו אצל האזהרה להשלים פרשיותיו עם הצבור שנים מקרא ואחד תרגום: 'ואפלו עטרות ודיבון', ולמה תפסו 'עטרות ודיבון' דיקא, הלא יש עוד פסוקים שאין להם תרגום, כגון 'ראובן ושמעון' וכו'?

אך בזה רמזו לנו ענין נפלא המרמז בדבריהם, על־פי מה שכתוב בתורה 'תקעו' הנ"ל בסופה, שכל מה שנאמר שם, הכל הוא בחינת מלחמת עוג מלך הבשן, עין שם היטב. כי 'עוג' הוא בחינת הקלפה שרוצה לינק מהרחמנות והדעת וכו', והכנעתו על־ידי הבעל כח הנ"ל וכו' וכו', שהוא בחינת משה שקבל התורה והרג אותו על־ידי־זה וכו', כמו שכתוב שם. ועל־כן תפסו 'עטרות ודיבון' וכו', שהם העירות של עבר הירדן שהיו של סיחון ועוג, כי עקר התקון של קריאת הפרשה 'שנים מקרא ואחד תרגום', שהוא בשביל לזכות לבחינת קבלת התורה, שהוא בחינת קריאת התורה בצבור כנ"ל, העקר הוא לזכות לשיר הנ"ל שיתער בעת שיהיה חדוש העולם, שעל־ידי־זה מכניעין עקב־עשו, שהוא בחינת קלפת עוג, בבחינת: 'ומחיה בקרסוליה וקטליה', כמו שכתוב שם.

ומבאר שם, שחדוש העולם הוא בבחינת ארץ־ ישראל וכו', ועירות של סיחון ועוג היו סמוכין לארץ־ישראל והיו יונקים מקדשת ארץ־ ישראל הרבה, ועל־כן היה קשה מאד להכניעם, כי הם עמדו על גבול הקדשה, שהוא ארץ ישראל, ולא רצו להניח את ישראל לכנס לתוכה, והיה בלתי אפשר להכניעם כי אם על־ידי משה רבנו שהיה בעל כח גדול וכו' וכנ"ל. ועל־כן הזכירו 'עטרות ודיבון', שהם עירות של עבר הירדן שהיו של סיחון ועוג שהיו סמוכים לארץ ישראל, שצריכים בשעת קריאת הפרשה 'שנים מקרא ואחד תרגום' - לקרות גם שמות אלו העירות, כדי להכניע ולבטל מהם קלפות סיחון ועוג כדי לכבשם בקדשת ישראל.