# ט

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim1/1788/66/9/

וזה בחינת ברכת התורה, שתקנו לקורא בצבור ברכה לפניה ולאחריה, אפלו אם כבר ברך ברכת התורה בבקר. כי עקר קריאת התורה בצבור הוא להמשיך קדשת מתן תורה, שאז נמשך רוח נבואה על כל ישראל על־ידי משה רבנו וכו', שעל־ידי־זה מתברר המדמה, שעל־ידי־זה זוכין לאמונה שלמה וברורה, שהעקר הוא אמונת חדוש העולם וכו' כנ"ל, וכן הוא בכל דור וכו', כמו שכתוב שם.

ומבאר שם, שכנגד זה יש בחינת נביאי שקר, שהם בחינת זהמת הנחש, בחינת מנחשים ומעוננים וכו' - שעל־ידם מתבלבל המדמה יותר ובאים לכפירות, חס ושלום. על־כן צריכין לברך תחלה וסוף כשקורין בתורה, שמברכין: 'אשר בחר בנו מכל העמים' וכו', הינו שמודיעין ומפרסמין שהתורה הקדושה שלנו לא נמשכה, חס ושלום, משכל אנושי, אפלו משכל אנושי של גדולי גדולי המחקרים והפילוסופים, או של המנחשים והמעוננים וכו', רק שתורתנו היא תורת אמת שנמשכה רק מרוח הקדש ונבואה ברורה של משה רבנו, עליו־השלום, שעל־ידי־זה 'בחר בנו מכל העמים ונתן לנו את תורתו', הינו שמודיעים שבנו בחר מכל העמים שמקבלים נימוסיהם ותורותיהם מהחכמים והמנחשים הנ"ל, אבל כל תורתנו הקדושה נתן לנו רק על־ידי שבחר בנו מכל העמים, כי אנו מבחרים ומבדלים מהם ומדעותיהם, כי כל תורתנו היא תורת משה אמת, שנתנה רק על־ידי רוח נבואה אמתית שמברר המדמה וכו'.

וזהו שמברכין לאחריה: 'אשר נתן לנו תורת אמת וחיי עולם נטע בתוכנו', שעקר תורתנו הקדושה, תורת אמת שנתן לנו, הוא לזכות לחיי עולם, שהוא קבול השכר של לעתיד, שעקרו הוא השיר הקדוש הנ"ל שהוא שיר פשוט כפול משלש ומרבע שנזכה בעת חדוש העולם של לעתיד, על־ידי שזכינו להאמין בחדוש העולם של תחלת הבריאה, שכל זה אי אפשר לזכות כי אם על־ידי תורת אמת שקבלנו, שהוא בחינת רוח נבואה אמתית וכו', וכנ"ל.