# הלכה ד

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim1/1856/64/

ובו יתבאר ענין פורים ופסח וארבע פרשיות

על־פי התורה 'אמצעותא דעלמא היכא' וכו' (בסימן כד בלקוטי חלק א'), עין שם כל התורה מראשה לסופה.

והכלל, שעל־ידי עשית המצוה בשמחה זוכין להעלות השכינה מהגלות, ולעלות מדרגא לדרגא ומעולם לעולם, עד שזוכין לעלות למעלה למעלה, עד שזוכין להשיג אור האין סוף בבחינת 'מטי ולא מטי', שהוא למעלה מנפש רוח נשמה, למעלה מהספירות וכו', עין שם כל זה היטב, מה שכתב שם, שמפנימיות הברכאן שהם דקות הברכאן, נתברך המסדר והמישב את המחין שהוא בחינת הכתר, שהוא הבחינה המעכב והמסדר את המחין לבל יהרסו לעלות אל ה' וכו', שעל־ידי בחינת הרדיפה והמעכב על־ידי־זה נעשין בחינת התשעה היכלין, שעל־ידם משיגין אור האין סוף בבחינת 'מטי ולא מטי' וכו', עין שם כל זה היטב: