# א

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim1/1856/64/1/

וזה בחינת נפילת אפים, שאז הוא תכלית היחוד והזווג העליון, כמובא בכונות התפלה (שער הכונות נפילת אפים דרוש א'). כי כל הבחינות הנ"ל המבארין בהתורה הנ"ל, דהינו שמלכות עולה מן הקלפות, ומלכות מלביש ועולה לבחינת 'נצח־הוד־יסוד', ו'נצח־הוד־יסוד' ל'חסד־גבורה־תפארת', ו'חסד־ גבורה־תפארת' ל'חכמה־בינה־דעת' וכו', כל זה הוא כונת סדר התפלה, שאומרים מתחלה קרבנות וקטרת, ואחר־כך פסוקי דזמרה, ואחר־כך ברכת קריאת שמע, ואחר־כך התפלת שמונה עשרה וכו', שעל־ידי כל זה עולין העולמות בבחינות המבארין בתורה הנ"ל, שמלכות עולה מן הקלפות, ומלכות מלביש 'נצח־ הוד־יסוד' וכו' וכו', כמבאר היטב בכונות (דרוש ג' שם).

ורבנו ז"ל גלה ובאר שכל סוד עלית העולמות בבחינה הנ"ל נעשין על־ידי עשית המצוה בשמחה כנ"ל, נמצא, שעשית המצוה בשמחה ובחינת סדר התפלה הם בחינה אחת, שעל־ידם עולין העולמות בבחינות הנ"ל המבארין בתורה הנ"ל, שהם סוד כונות סדר התפלה כנ"ל, עד שזוכין על־ידי־זה לעלות עד הכתר, לברך ולתקן בחינת המסדר והמישב את המחין, שעל־ידי־זה זוכין להשיג אור האין סוף בבחינת 'מטי ולא מטי', שעל־ידי־זה נעשין בחינת התשעה היכלין הנ"ל כנ"ל.

וזהו בחינת נפילת אפים אחר גמר התפלה. כי אחר גמר התפלה אז כבר נגמרו עלית כל העולמות למעלה עד אצילות למעלה למעלה, כמובא בכונות (שם), ואז צריכין להכלל באור האין סוף שזהו עקר סוד היחוד והזווג שנעשה בגמר התפלה. כי עקר בחינת היחוד והזווג הוא התחברות עלמא תתאה בעלאה, כמובן בזהר בכמה מקומות, ובפרט בפרשת ויגש (דף רו.) על פסוק (תהלים מח, ה): "כי הנה המלכים נועדו" וכו', עין שם. הינו כשנפש מישראל שהיא בחינת עלמא תתאה נגד אור אין סוף ברוך הוא, כשזוכה להיות נכלל באור האין סוף בבחינת 'מטי ולא מטי', זהו בחינת תכלית היחוד והזווג של עולמות עליונים, וזה אי אפשר כי אם על־ידי תקון המסדר והמישב את המחין שהוא בחינת 'כתר' כנ"ל, שעל־ידי בחינה זו נמשך בחינת מעכב אל המחין לבל יהרסו הגבול, ועל־ידי שני בחינות אלו דיקא, דהינו הרדיפה והמעכב, על־ידי־זה דיקא נעשין ההיכלין הנ"ל שעל־ידם משיגין אור האין סוף בבחינת 'מטי ולא מטי', שזהו עקר בחינת היחוד, כנ"ל.

וזה בחינת נפילת אפים, שאז הוא עקר בחינת היחוד והזווג כמבאר בכונות כנ"ל. ועל־כן צריכין אז לפל על פניו, זהו בחינת (שמות ג, ו): "ויסתר משה פניו כי ירא מהביט אל האלקים", שבחינה זאת נמשכת מבחינת המסדר והמישב שנתברך מפנימיות הברכאין וכו' כנ"ל שהוא בחינת הכתר כנ"ל, ומבחינה זאת יש כח בהמחין לעכב את המחין מרדיפתן וכו' כנ"ל, שזהו בחינת נפילת אפים, בחינת: "ויסתר משה פניו", בחינת הכח המעכב המסדר והמישב את המחין כנ"ל, שעל־ידי־זה דיקא משיגין אור האין סוף ברוך הוא, כנ"ל: