# יט

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim1/1856/64/19/

ואחר־כך קורין פרשת פרה שהיא מטהרת מטמאת מת, כי פרשת פרה אדמה מגלה לנו, שאי אפשר להשיג ולהבין שום טעם במצו‍ת הבורא יתברך שמו, ואסור להרהר בזה כלל, כמו שכתוב (במדבר יט, ב): "זאת חקת התורה", וכמו שפרש רש"י שם: 'לפי שהשטן ואמות העולם מונין את ישראל מה מצוה הזאת ומה טעם יש בה, לכך כתוב 'חקה', לומר: חקה חקקתי, גזרה גזרתי, אין לך רשות להרהר אחריה'. וזאת המצוה של פרה אדמה לא ללמד על עצמו יצא, אלא ללמד על הכלל כלו יצא, לגלות ולהורות על כל מצו‍ת התורה שאסור להרהר אחר טעמים כלל. ועל־כן גם שאר המצו‍ת נקראים חקים, כמו שכתוב (בראשית כו, ה): "חקותי ותורתי", ופרש רש"י גם שם: 'כגון אכילת חזיר ולבישת שעטנז וכו' שאמות העולם מונין את ישראל כי אין בהם שום טעם' וכו'. כי באמת טעמי המצו‍ת נעלמים ונסתרים ואי אפשר להשיגם בדעת אנושי כלל, רק צריכין לקימם באמונה בלבד, להאמין בה' ובמשה עבדו כמו שכל ישראל מאמינים בפשיטות, בלי דרכי החכמות והשטות שלהם שרוצים לחקר ולהבין איך דבר השם־יתברך עם משה, שאסור להעלות על הכתב, מכל שכן על הפה, דבריהם ודעותיהם הזרות והסרוחות והמטנפות המלאים קיא צואה יותר מבית הכסא, ואין סרחון וריח רע גרוע מהם בעולם.

ועל־כן מצות פרה אדמה מטהרת מטמאת מת, כי פרשת פרה הוא בחינת (קהלת ז, כג): "אמרתי אחכמה והיא רחוקה ממני", כי היא מטהרת טמאים ומטמאת טהורים, שזה בודאי אי אפשר להשיג ולהבין בשום דעת אנושי כלל. והיא דיקא מטהרת מטמאת מת, שעקר הטמאה היא בחינת חקירת המחקרים והכופרים שהם סטרא דמותא, כי הם עקר זהמת הנחש כנ"ל. ועל־כן על־ידי מצות פרה, שהיא בחינת "חקת התורה", שמגלית לנו שהתורה היא בחינת חקה, בחינת: "אמרתי אחכמה והיא רחוקה", בחינת: 'חקה חקקתי, גזרה גזרתי, אין לך רשות להרהר אחריה', על־ידי־זה נטהרין מטמאת מת. כי על־ידי־זה נתבטל סטרא דמותא, על־ידי שמאמינים בהשם־יתברך ובמצו‍תיו ואין חוקרין אחר שום טעם כלל, רק מקימין אותם בדרך חקה לבד שזה עקר האמונה.

ועל־ידי־זה דיקא זוכין לשמחה, שעל־ידי־זה משיגין התשעה היכלין הנ"ל בבחינת 'מטי ולא מטי', ששם נכלל הרדיפה והמעכב יחד באחדות גדול, ושם נכללין ונתיחדין כל ההפכיים יחד, וכלם נכללין באחדותו יתברך, ששם שרש סוד פרה אדמה, שהיא בחינת שני הפכים בנושא אחד, כי מטהרת טמאים ומטמאת טהורים, שזה נמשך מסוד בחינת הרדיפה והמעכב הנ"ל, שעל־ידי שפגם בו אדם הראשון והפריד הרדיפה מן המעכב על־ידי אכילת עץ הדעת וכו', על־ידי־זה המשיך המיתה והטמאה בעולם.

ומשם כל ההפכים שבעולם שאי אפשר להשיגם, כי כל הקשיות הם בחינת הפכיים, כגון קשיות הידיעה והבחירה, וכיוצא בזה, שאי אפשר להבין אלו הקשיות מחמת שלפי דעת אנושי של עכשו נראים כשני הפכים בנושא אחד, אבל אנו מאמינים שבאמת הכל נכון וצדק, ובאמת אינם שני הפכים כלל, רק שמחמת חטא אדם הראשון ומחמת גשמיותנו וחטאתנו של עצמנו, על־ידי־זה אי אפשר להבין בשכלנו איך נכללים אלו ההפכים יחד. וכל זה נמשך מפגם הפרוד שגרם אדם הראשון בהשגתו בין הרדיפה והמעכב, ועין בתקונים (תקון סט), בענין חטא אדם הראשון, ותבין עתה קצת.

ועל־כן על־ידי מצות פרה דיקא, שאנו מקימין מצו‍תיו אף על־פי שיש בה שני הפכים, שהיא מטהרת טמאים ומטמאת טהורים, שזה אי אפשר להבין בודאי, ואף־על־פי־כן אנו מקימין אותה באמונה לבד, על־ידי־זה אנו ממשיכין עלינו אמונה לקים כל מצו‍תיו וחקותיו בלי שום טעם כלל, ועל־ידי־זה נטהרין מטמאת מת שהוא בחינת החקירות והכפירות הנ"ל. כי על־ידי שמקימין המצו‍ת באמונה לבד שזה עקר השמחה כנ"ל, על־ידי־ זה נכללין בבחינת התשעה היכלין הנ"ל ששם נכללין כל ההפכים יחד, שלעתיד תתגלה השגה זאת, ויראו שונאינו ויבושו, ואנחנו נגיל ונשיש בה', כמו שכתוב (ישעיה מא, טז): "ואתה תגיל בה' בקדוש ישראל תתהלל".