# כב

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim1/1856/64/22/

וזהו שאמרו רבותינו ז"ל (שם): 'מכדי משה לא ידע חצות אימת ודוד ידע? אלא כנור היה תלוי למעלה ממטתו של דוד' וכו'. כי משה הוא בחינת חמה, בחינת (בבא בתרא עה.): 'פני משה כפני חמה', ודוד הוא בחינת לבנה, כי מלכות דוד נמשל ללבנה, כידוע (ראש השנה כה.), ומאחר שמשה לא השיג בחינת הנקדה של חצות איך אפשר לדוד להשיג? ומסיק: 'אלא כנור היה תלוי למעלה ממטתו של דוד, וכיון שהגיע חצות לילה היה מנגן מאליו, ועל־ידי־זה היה יודע חצות אימת', כי כנור הוא בחינת שמחה, שנמשכת על־ידי עשרה מיני נגינה, כמו שכתב רבנו ז"ל (בלקוטי תנינא סימן כד) בפסוק (תהלים צב, ד): "עלי עשור ועלי נבל עלי הגיון בכנור כי שמחתני ה' בפעלך", הינו בחינת שמחה של מצוה שנמשכת מכנור של דוד, שעל־ידי־זה זוכין להשיג אור האין סוף בבחינת 'מטי ולא מטי' על־ידי הרדיפה והמעכב, שעל־ידי־זה היה יודע חצות אימת, כי זה הוא סוד חצות לילה, סוד קדוש החדש, כנ"ל.